ההכרזה על סולד אאוט, מכירת כל הכרטיסים למופע, נהפכה לספורט הלא רשמי של זמרי ישראל. הם מתחרים מי יכריז עליו הכי מהר. אתה מסתכל מסביב, כולם עושים סולד-אאוט בחצי שעה, גג שעה. זו פאניקה שהולכת ומתגברת.
המנצח התורני: החידוש של "הכבש השישה עשר" עם יהודית רביץ, יוני רכטר, גידי גוב ודויד ברוזה. פחות מחצי שעה והכל נגמר. באתרי המכירות מתחננים להופעות נוספות. הקלות של מכירת תרבות באינטרנט.
זה לא רק המהלך השיווקי המבריק. “הכבש השישה עשר” הוא לא רק מופע חדש ומסקרן, הוא חלק מהפסקול הישראלי. כל הופעה נתפסת כמאורע תרבותי, שכולם רוצים להיות בו. רבים גדלו על השירים והסיפורים של יהונתן גפן, ואחרי כל השנים יש להם מקום חם בלב של דורות שלמים – גם הורים, ילדים ונכדים. הורים שמביאים את ילדיהם רוצים להעניק להם את החוויה שהם עצמם חוו כילדים.
פרט לכך מופעים כמו “הכבש השישה עשר” מתקיימים לעיתים רחוקות, מה שמוסיף לבהילות לרכוש כרטיסים. הפעם היה כאן מהלך של שיווק חזק וממוקד בקהל יעד נכון, כולל פרסום מסיבי ברשתות החברתיות.
נקודת המבט של יהונתן גפן בכתיבת השירים והסיפורים הייתה של מבוגר שמנסה לראות בצורה מודעת את מה שלא היה מודע אליו כילד. זהו יהונתן גפן, שכתב את השיר הארס פואטי "איך שיר נולד", שפתח את האלבום המיתולוגי.
הכבש השישה עשר התחיל מספר ילדים, הפך לתקליט ב-1978 בהפקת דודו אלהרר בהשתתפות יהודית רביץ, גידי גוב, יוני רכטר, דויד ברוזה והמחבר – יהונתן גפן וגם להצגת ילדים ב-1991 בתיאטרון הקאמרי בבמויו של מיכאל גורביץ'. מקור שם הספר בסיפור, שבו מתאר המספר כיצד הוא נרדם תוך כדי ספירת כבשים, בהגיעו לכבש השישה עשר.
שירי התקליט, שהתבססו על שירי הספר עברו מדור לדור – בזכות הלחנים האלמותיים שכל אחד יכול לזמזם, רובם של יוני רכטר, מיעוטם – דויד ברוזה, יצחק קלפטר, עדה נסטוביץ', שפי ישי. לכך יש להוסיף את העיבודים המצוינים של רכטר, את הביצועים הלא מתיילדים.
השירים עודכנו כדי להתאים ללחן או לספק חווית האזנה לילדים. לדוגמה, ל"איך שיר נולד" התווספו שורות, שמקבלות את פני הילדים ומספקות מתכון ל"יצירת שיר". בשיר "מי שמביט" מתווספת השורה "עכשיו תיקחו את התקליט ותהפכו לצד שני", כדי לידע את הילדים שהתקליט לא הסתיים.
רמת התובנה ה ב"הכבש השישה עשר" היא של גפן הבוגר, של מי שהרגיש וחשב בעוצמה רבה את היותו ילד. הוא ייצג את נקודת החיתוך בין שתי נקודות מבט כבן וכְּאָב.
"יש אבאים שהולכים בשמונה לעבודה/ ובחמש וחצי חוזרים/ יש אבאים שבקושי רואים/ ואבא שלי יושב וכותב שירים". בשיר הילדים מפריד גפן את מקצוע "כותב השירים" משאר המקצועות. הדיאלוג של גפן עם קהל נמעניו הוא הרבה יותר פתוח ואינו מכוון לגיל או לנמען מסוים.
החיבור למקצוע הזה של "כותב שירים" פתח את הדיסק: "איך שיר נולד?" שואל גפן ומשיב בתיאור רגיש ומינימליסטי: "כמו תינוק/ בהתחלה זה כואב/ אחר-כך יוצא החוצה/ וכולם שמחים/ ופתאום – / איזה יופי/ הוא הולך לבד". הלחן משובב הנפש, הוא שהופך את השיר נגיש לילדים ומבוגרים כאחד.
מהיבט של מבוגר הג'ירף נראה כך: "לָגִ'ירָף יֵש צָוָאר אָרוֹך/ הוּא רוֹאֶה עָנַנִים/ בִקְצֵה הָעוֹלָם,/ וּמָכְרִיז:/ "חָבֵרִים/ בְעוֹד חוֹדְשָיִים/ יֵרֵד פֹה גֶשֶם"/ מִגוֹבָה שֶל גִ'ירָף כוּלָנוּ נִרְאִים נְמוּכִים/ וְהָבְעָיוֹת הָכִי גְדוֹלוֹת שֶלָנוּ הֶן רָק נְקוּדוֹת קְטָנוֹת בִשְבִיל גִ'ירָף".
הביקוש מוצדק: קלאסיקה לילדים ולמבוגרים, יצירה שתמשיך לשמור על איכותה לנצח.
צילומים: מרגלית חרסונסקי
איך הכבש השישה עשר עשה סולדאאוט בפחות מחצי שעה ההופעה של פעם
הכבש הששה עשר 2024 – איך שיר נולד (צילום: שי קדמי)
