עוד בחייהם במלחמה הם כותבים את אחרי המלחמה, ואז אחרי מותם – הם הופכים לשירים. האירוניה מקופלת בתוך מציאות אליה התרגלנו, שבכל שנה מתווספים עוד שמות למצבה הלאומית הגדולה. אחר כך מפשפשים במגרותיהם, מאתרים מילים ומעבירים למלחינים, כי גם כאן, כמה אירוני, הזיכרון מתווה משימות – יען כי הוא חלק בלתי נפרד ממהות הקיום שלנו כעם.
מה מוזר: שירים הופכים ללחנים מזומרים רק משום שכותביהם אינם עוד בין החיים, ולא רק משום שהם אינם, אלא מפני שהם מתו ללא עת בעת מילוי תפקידם, כלוחמים, לובשי מדים. מהות הזיכרון היא בעצם הזכירה, והשירים הם אמצעי נוסף, לכן האתגר של המלחינים הוא לכאורה לסייע מצד אחד לזיכרון ולהנצחה – אולם תוך ניסיון להעניק לשירי הנופלים חיים מוסיקליים משל עצמם, כמעשה יצירה אומנותית לכל דבר.
חמי רודנר לקח טקסט של אור בלומוביץ ז"ל, לוחם בהנדסה קרבית, שנפל בקרב בשכונת תל סולטן בעזה ביוני 2024 יחד עם עוד שבעה מחבריו לפלוגה והעניק לו חיים. השיר הזה הוא על בסיס פנקס רשמים שכתב בהפוגות בין הקרבות ונמסר לרודנר מהוריו מתוך ידיעה שהוא אהב את הלהקה ושיריה. אור מעלה הרהורים של געגועים לחיים רגילים וטובים והספק אם בכלל תחזור אליהם.
"איפה הילד" העניקו למילים מנגינה וקצב שנתנו לנרטיב עומק אותנטי ועוצמה בסגנון הרוק הישן והטוב של הלהקה, וזה נשמע שהשיר מחובר חזק אליה. חמי רודנר שר בצורה ישירה כאילו הוא שר-מדבר מרוחו של הכותב, משדר סערת מחשבותיו-רגשותיו.
*** עם תחילת המלחמה החל אור לכתוב פנקס רשמים בהפוגות בין הקרבות,. הוריו קיבלו את הפנקס ופנו לחמי רודנר, סולן "איפה הילד", על מנת לכתוב שיר לזכרו של אור. אור אהב מאד את הלהקה ושיריה היו בכל הפלייליסטים שלו. השיר נלקח מתוך הדברים שכתב בפנקס. חמי ערך את המילים לשיר והלחין אותו.
אור ״שפצר״ את פנקס המלחמה שלו, ועטף את הכריכה בסרט דביק כתום. בגב הכריכה, בגלל צורת ההדבקה, נוצרה מעין תמונה של נשק עם מחסנית. הגרפיקה היא שילוב של כריכת הפנקס, ורישום שאיירה הציירת יעל סקאלייה, בהתבסס על אחת התמונות האחרונות של אור שצולמה בזמן המלחמה, בתוך הנמר״ה.
חמי רודנר: "למרות שאחרי המלחמה הוא שיר הנצחה לאור בלומוביץ ז״ל, אני מוצא בו הרבה חיים ואופטימיות. הדור הזה יכול ללמד אותנו מה היא אחריות והקרבה ולנו נשאר רק להיות ראויים לו.."
איפה הילד אחרי המלחמה
״אחרי המלחמה תמיד מדברים, צוחקים
מה נעשה אחרי המלחמה לדפוק את הראש לעשן ירוק
ים, מסיבה כמו תכניות לחופשה רגילה
הרגע הזה שאתה מתכנן להתאפס לאכול בריא
להכנס בראבק של עצמי
בתכל׳ס מה מבטיח לך שתחזור
חזרנו לעזה שלושה ימים בחוץ גשם סגול
מתגעגע לחומוס של אבא, בעצם להכל
שורה של קברים, הדור שליאת כולם – אני מכיר
לא יודע איך חיים עם זה,
אבל מעביר
הרגע הזה שאתה מתכנן להתאפס לאכול בריא
להכנס בראבק של עצמי
בתכל׳ס מה מבטיח לך שתחזור״
