המקצבים חזרו על עצמם. נוסחה רפטטיבית של אפרו-רוק פאנקי גרוב פיוז'ן. שישי אחה"צ בזאפה. קהל סולידי שהתכנס לקבל הרבה מזה. אמאדו באגאיוקו (Amadou Bagayoko) ומרים דומיביה (Mariam Doumbia), זוג העיוורים ממאלי, אינו מסתכל בשעון. הוא גם לא יכול.
הם אוהבים לעשות גודטיים לעצמם ולמאזינים. התבוננתי על הקהל מסביב. תן להם עוד שעה – לא בעיה. מה שנקרא להרגיש את הקצב בקטע של feel-good spirit, הרגשה סבבה.
לא אפרו נקי. הדיאלקט, השפה מגיעים מאפריקה המערבית, אבל הגרוב מערבי. טהרני אפרו רוטס – אולי התאכזבו, שוחרי אפרו פופ גרוב התכייפו. מצד שני – את אמאדו ומרים מריצים בעולם בזכות הגרוב, לא הסטריאוטיפים של המוסיקה האפריקנית. זו גם הסיבה שהם חיממו את קולדפליי ואת Scissor Sisters.
כל השעתיים צמודים במרכז הבמה. לא זזים כמובן מהרבע מטר. הצלילים הם כל הסיפור. מרים ירדה כמה פעמים בסיוע מלווה. בפתיחה הם נתנו את Wellcome To Mali מהאלבום החדש של הזוג. קטע תיירות לא משהו. גיטרות חשמליות, בס פעיל מאוד, מקצבים תוססים נונסטופ, שירה של מה שנקרא call-and-response. השניים מגיעים עם הרבה רוח גבית שעשה להם מאנו צ'או. וגם מעזרתו האדיבה של Damon Albarn האיש מבלר.
כמעט שום קטע לא תפקד כהיילייט במופע, גם לא Africa. .אמאדו ומרים שרים בתיאום, בצורה אותנטית, אבל זוהי צורת שירה שאם אינך מתביית, שעה עד שעה ורבע יספיקו. המוסיקה המוצלחת יותר הגיעה מהאלבומים הראשונים שלהם. גם כאן לא מוסיקת פולק מאלית טהורה, אבל מיוחדת יותר מהחומרים האחרונים. אמאדו מנגן גיטרת בלוז-רוק מערבית מוזהבת, הריפים של שירים כמו Artistya  או Magossa, רעננים אבל גם חוזרים על עצמם עד לעייפה. אבל לאמאדו יש גם קטעי נגינה יותר מורכבים ומיוחדים.
לידם איש הקשה בדרדלוק שעושה הכל לא לגנוב להם ((Djembe drum. נגן הבס הוא גרובניק לא קטן. חוגג. המתופף מאחור מתדלק היטב. קלידים – אחלה. צרפתית – הולך. אנגלית מסתכמת במשפט החוזר על עצמו של אמאדו – "Do you feel aaaaaalright?".
הרגשתי Alright, אבל גם ששעה ורבע מזה בהחלט היו מוציאות אותי בתחושת שקיבלתי את המנה הדרושה מהמוסיקה הזו, הגם שלפי תזוזת הקהל – אני ככל הנראה במיעוט, מסרב לזוז לפי הקצב להצטרף למחנה ה"פריקים" של האפרו-פופ גרוב.
מרים ליטפה את ראשו של אמאדו כאילו בקטע-של-חיבה בשיר או שניים. בטוח שלחשו לה לעשות את זה כדי להחניף לקהל. אפשר היה לוותר. אני לא ציפיתי מהם להתחנחן. בדיסק כמו בהופעה אהבתי אותה ב- Sabali. מאוד ייחודי. ושמעתי עוד שיר מצויין מהחדש – .Ce Nes't Pas Bon
לאמאדו ולמרים יש ההופעה וצלילים מהסוג שלא יקרה אסון גם אם תקשיב בדיסק. מצד שני , כמו שאמרתי, שעה ורבע מזה עשויים להוציא אותך עם חיוך ששמעת משהו אחר ואפילו מרענן ברקידותו.
הדרן: מיכאל גריילסאמר בכינור שיחק אותה בצליל שממש שידרג להם. עידן רייכל הצטרף בסיום בקלידים ל – Dimanche A Bamako ואפילו הצליח להשחיל משהו בקטנה מהפרויקט שלו. וורלד מיוסיק או לא?

אמאדו ומרים ועידן רייכל

 אמאדו ומרים ההופעה