אסתר שמיר עוד נשימה אחת

אסתר שמיר – עוד נשימה אחת

שמיר ניסתה לתת עומק אישי לתוגת הדאגה כמו גם ל משאת הנפש לחזרתם של החטופים בהזדהות שיש בה רגישות, שקט לוטף והרמוניה מנחמת.

מילים: אַסְתׇּר שמיר לחן: שמוליק נויפלד ורועי נויפלד עבוד: שמוליק נויפלד ורועי נויפלד יעוץ אומנותי: יעקב גלעד
4/5

שירים למען החטופים מהסוג ששרה אסתר שמיר נשמעים עכשיו כמו איחור הרכב,  שכבר מזמן עזבה את התחנה. ה"אנחנו מחכים לכם" נשמע כמעט קלישאה שחוקה. גם הדימוי "מנהרות ארוכות של כאב"  הוא נדוש משהו, למרות שהוא מכיל אמת נוראה.
הפואטיקה הכי מתכוונת אינה מצליחה להכיל את עומק האסון והטראומה. מצד שני,  השיר הוא עוד  והתגייסות כנה להשתתף בקריאה ליקירים החטופים במנהרות להחזיק מעמד, לא להישבר, כי אנחנו לא מתכוונים לוותר עליהם. כל אמצעי מקדש את המטרה.
אין כאן דרמה. שמיר ניסתה לתת עומק אישי לתוגת הדאגה כמו גם ל משאת הנפש לחזרתם בהזדהות שיש בה רגישות, שקט לוטף והרמוניה מנחמת. כאלה הם גם המנגינה והעיבוד – לוטפים, מנחמים.

*** מאז אוקטובר 23, אסתר שמיר  כותבת לרשת פתקי-שיר כדי לנחם, לזעוק ולהביע את כל מה שעברנו במילים. השירים עומדים לצאת בספר שנקרא "פתקי מלחמה".  " עוד נשימה אחת" הוא אחד מהשירים. נכתב לבקשת יעקוב גלעד שפנה אליה ועודדה לכתוב שיר שיולחן למשפחות החטופים.

אסתר שמיר עוד נשימה אחת

עוֹלָם נֶעְצַר בְּשִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר/ מָה שֶׁנִּשְׁבַּר, לֹא יִבָּנֶה בִּלְעֲדֵיכֶם
רוּחוֹת קָשׁוֹת שָׁבְרוּ אֶת לִבֵּנוּ/ כָּל הַזְּמַן אֲנַחְנוּ מְחַכִּים לָכֶם

אוֹרוֹת מְנַצְנְצִים בַּחֹשֶׁךְ בַּמֶּרְחַקִּים/ בְּמִנְהָרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל כְּאֵב
טוֹבְעִים בְּצַעַר חוֹלוֹת עֲמֻקִּים/ מְנַסִּים לְהַצִּיל אֶת הַלֵּב

תַּחֲזִיק מַעֲמָד, אָהוּב שֶׁלִּי/ אַל תִּפֹּל אַל תִּשָּׁבֵר אֲהוּבֵנוּ
עוֹד נְשִׁימָה אַחַת , יֶלֶד שֶׁלִּי/ עוֹד נְשִׁימָה אַחַת עַד אֵלֵינוּ
תַּחֲזִיקִי מַעֲמָד, יַלְדָּה שֶׁלִּי/ אַל תִּפְּלִי אַל תִּשָּׁבְרִי, אַתְּ לִבֵּנוּ
עוֹד נְשִׁימָה אַחַת, יַלְדָּה שֶׁלִּי/ עוֹד נְשִׁימָה אַחַת עַד אֵלֵינוּ

בְּתוֹךְ אֶרֶץ אוֹיֵב בְּחֶשְׁכַת הַדְּמָמָה/ נִשְׁמָתֵנוּ שָׁם נִקְרַעַת לִגְזָרִים
הַלֵּב שֶׁלָּנוּ שָׁבוי בְּעִמְקֵי הָאֲדָמָה/ וַאֲנַחְנוּ לֹא מְוַתְּרִים

אוֹרוֹת מְנַצְנְצִים בַּחֹשֶׁךְ בַּמֶּרְחַקִּים/ בְּמִנְהָרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל כְּאֵב
טוֹבְעִים בְּצַעַר חוֹלוֹת עֲמֻקִּים/ מְנַסִּים לְהַצִּיל אֶת הַלֵּב

תַּחֲזִיק מַעֲמָד..

לֹא נְוַתֵּר עַל אַף אֶחָד מִכֶּם לְעוֹלָם/ יוֹתֵר מֵהַכֹּל צָרִיךְ לְהַצִּיל אֶתְכֶם
יוֹתֵר מִכָּל צָרִיךְ לְהַחְזִיר אֶת כֻּלָּם/ אֵין רֵעוּת אֵין עָתִיד בִּלְעֲדֵיכֶם

תַּחֲזִיק מַעֲמָד, אָהוּב שֶׁלִּי/ אַל תִּפֹּל אַל תִּשָּׁבֵר אֲהוּבֵנוּ
עוֹד נְשִׁימָה אַחַת , יֶלֶד שֶׁלִּי/ עוֹד נְשִׁימָה אַחַת עַד אֵלֵינוּ

צילום: שרון אדלר

אסתר שמיר פייסבוק

 

share

2 אהבו את זה

share

2 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן