המפגש בין המוסיקה של יוני רכטר, שירי אברהם חלפי והבריטון העמוק של אריק איינשטיין יצר עולם שירי-מוסיקלי מיוחד. המוסיקה של רכטר לשירים של חלפי היא כמו היחס בין מחזה כתוב להצגה מבוימת. נוצר עולם חדש שמעניק לתכנים (זמן, מוות, גורל, שיכרות) קווים מלודיים הרמוניים שהופכים את השירים ליצירות חדשות.
השיר "אדם בחדרו" יוצא מחדש לקראת הופעה של "תזמורת המהפכה" – "העיקר זה המילים", שמוקדשת למוסיקה של יוני רכטר.. השיר יצא באלבום "משירי אברהם חלפי", מהדורת 25 שנה לאלבום, בה נוספו שלוש הקלטות  מהסשן של תחילת שנות ה-90. שתיים אחרות היו  "ולמות", "ועל ענף".
זהו שיר לירי ופילוסופי העוסק בבדידותו הקיומית של האדם, במציאות הפנימית והחיצונית שבה הוא נתון, ובהתבוננות האינטימית בנפש ובחיים. השיר מתאר אדם היושב לבדו בחדרו — מעין דימוי סמלי לנפש האדם, לתודעתו ולמצבו הקיומי. החדר מייצג את המרחב האינטימי, אך גם הסגור, של מחשבה ובדידות. האדם מנותק מהעולם החיצון, מתבונן פנימה, והחיים סביבו ממשיכים בלעדיו. השיר מבטא תחושת ניכור, שגרה שוחקת, ואף ריחוק רגשי מהמציאות.
יש בשיר קיום של קונפליקט פנימי – מצד אחד הרצון בביטחון, שקט, התכנסות; מצד שני הכמיהה לקשר, לחיים, להשתייכות. ניתן לראות בו גם עיסוק בזמן – הזמן שחולף בעוד האדם נשאר במקום, מתבונן – אולי סמל לחיים החולפים מבלי שנחווה אותם באמת. אברהם חלפי מביע כאן לא רק תחושת בדידות אישית אלא גם אמירה אוניברסלית על מצב האדם בעולם — אדם בודד, מחפש משמעות, מנסה להבין את מקומו בין הקירות (הפיזיים או המטאפוריים) שסוגרים עליו.

מוסיקה עלולה להפקיע את שיר שלא נועד להלחנה מחלקתו הראשונית-אותנטית, להחטיא אותו לעומקו הלירי. זה אינו קורה כאן: השירה, הלחן הנוגה והתזמור לכלי מיתר אקוסטיים וחשמלים משאירות את איינשטיין על הקו ההגותי מבלי להפוך את השיר ללהיט פופ מיופייף.

אריק איינשטיין יוני רכטר אדם בחדרו

לו ראית אדם בחדרו
מול ראי שהזקין ממראות
לו שמעת תוכי ירקרק
משוחח עם פרח ורוד

שרוי לו הפרח בכוס
שבוי התוכי בדמיון
הזמן את הפרח ירמוס
ואת חברו יחמוס
הכון התוכי הכון

הדלת פתאום תיפתח
וייכנס הגורל
מי יודע מה צבע בגדו
אם יפה הוא ואם מגואל
על הסף יתייצב כנושה
ישאל מי בבית ישכון
ואת שנות החיים,
והשם –
הכון, בן אדם, הכון

יוני רכטר פייסבוק