בן אל תבורי מקדיש בוידוי התפקחות שיר למסע חיים מילדות תמימה ועד בגרות מבאסת. יש עולם של שקרים, חרטא ותחפושות, הוא מוצא עכשיו את הדרך הביתה, את הזמן להתבוננות ולמודעות עצמית, להרהורים על החיים ועל ההתפתחות שלו.
מתחיל באנפוף נמוך, היפ הופ חובר לשירת רגש בטון גבוה. החיבור טוב. לא בטוח שאני משתתף בצערו, אבל אני לוקח אותו ברצינות: הוידוי נשמע אמיתי, מבנה השיר – אחלה, המעברים אפקטיביים, העיבוד וההפקה המוזיקלית מייצרים את האווירה התואמת. לא ברור אם הסינגל הזה מגדיר את דרכו האומנותית החדשה, אבל אין ספק כי זהו צעד נכון של התקרבות אל עצמו.
בן אל תבורי בדרך הביתה
כשהיינו ילדים הכל נראה תמים/ זה מהפה למצלמה ואז למסכים
עדיין לא סללנו דרך והכל יצא בערך/ לא עניין אותנו אם יצאנו משוגעים
ועם הזמן התחלנו להבין את העולם/ ים חרדות ותהיות מה יחשבו כולם
איך ישפטו אותי בחוץ מלב שמח ללחוץ/ והריבים עם ההורים הורידו ראש מורם
בטלוויזיה הכל התמלא בשיט/ וגם המוזיקה הרגישה כבר טיפשית
היום כבר כל מילה פוגעת אנושי הפך אסור / ואנשים מוכרים פה לב בחמגשית
מצאתי את הדרך הביתה / בין העליות הירידות והחרטא
בין הכתבות המסכות והבאסה / בין כל הדרמה בדרך הביתה
אווו בדרך הביתה/ בין כל השקרים הטעויות והקארמה
למה מי אמר למי מתי ואולי גם/ תנסו לשמוע מה שיש לי לומר כבר
אווו בדרך הביתה
ובין כל השקרים המסכות הרגעים החשיפות ההשקות שכבר מזמן הפכו מופע של תחפושות
השינויים החששות הרמזים הטעויות / ובדרכים בהן הלכתי נשארו רק עקבות
אמרו דפוק אמרו גדול אמרו שחקן אמרו ייפול / אמרו מחר יהיה בסדר חשבתי על אתמול
ואם חשבת שהכל נראה אצלי תמיד ורוד / בוא נתחלף מה אומר , אתה יכול? זה רק אני פה בגדול
בין ההרגלים ובין הטעויות / רוב הזמן הלכתי שם בין הטיפות
רק חיפשתי את הדרך/ מצאתי את הדרך/ את הדרך הביתה
בין העליות הירידות והחרטא / בין הכתבות המסכות והבאסה / בין כל הדרמה בדרך הביתה
אווו בדרך הביתה/ בין כל השקרים הטעויות והקארמה
למה מי אמר למי מתי ואולי גם/ תנסו לשמוע מה שיש לי לומר כבר
אווו בדרך הביתה
