בן ארצי ואהרון רזאל – תודה

"תודה" ששרים בן ארצי ואהרון רזאל “משקף מגמה בולטת במוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: - רוחניות אישית שאינה מחייבת זהות מגזרית.

פברואר 15, 2026

מילים ולחן- בן ארצי נגינה בכל הכלים, עיבוד והפקה מוסיקלית- בן ארצי

 4.5/5

“תודה” הוא שיר הודיה אבל לא נאיבי.. זו אינה שמחה פשוטה, אלא הודיה שעברה דרך כאב, ספק ושבר. הדואט בין שני קולות שמגיעים מעולמות מעט שונים – חילוני־פואטי (בן ארצי) ואמוני מובהק (אהרן רזאל) —
יוצר מרחב שמחבר בין רוחניות אישית לאמונה מסורתית.
ההודיה סובבת סביב שלושה צירים: תודה – על מה שיש, סליחה – על השכחה, הכרה – שהכאב עצמו הוא מתנה. זוהי תפילה שלא נובעת ממקום מושלם אלא ממקום אנושי.
השיר נפתח בהצהרה קיומית בסיסית: חופש הבחירה: "להיות חופשי, לבחור תמיד, לשאת בעוז בהשלכות". זו תפיסה בוגרת של אמונה – לא גורליות אלא אחריות.
החלק השני הוא קריטי: "שכחתי ברעש את מהותי" ה“רעש” הוא לא רק חיצוני – הוא עומס החיים, האגו, השגרה. החזרה ל“בצלמך נולדתי” מכניסה רובד מקראי אך מוגש בטון אישי ולא מטיף.
“תודה על הכאב” – שורת הלב של השיר. "תודה על הכאב שבזכותו אני בסוף גדל". הכאב אינו עונש – הוא מורה. הרעיון שחוזר: שיברונות הלב אינם טעות, אלא דרך להכיר את עומק הנשמה. זו תפיסה רוחנית עמוקה אך פשוטה להבנה.
בשיא מופיע הפרח בשתי צורות – "צבעוני" ו"דוקרני", כדי לומר: השלמות אינה רק יופי. גם קוצים הם חלק מהמהות. המשפט "שלם אני כפי שאני" נאמר מתוך פיוס עצמי לא מתוך יוהרה.
המלודיה עגולה, זורמת, יש בה תנועה עולה בפזמון שיוצרת תחושת התרחבות כמו נשימה עמוקה. אין דרמה גדולה יש רוך גדול. ההרמוניה היא הכוח המרכזי של השיר: קול אחד נושא את המשפט, השני עוטף מלמעלה או מלמטה. זה יוצר תחושה של תפילה אינטימית. הקולות אינם מתחרים אלא משלימים. העיבוד הפונקציונאלי אינו משתלט על המילים אלא מאפשר להן להיות במרכז.
"תודה" ששרים בן ארצי ואהרון רזאל “משקף מגמה בולטת במוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: – רוחניות אישית שאינה מחייבת זהות מגזרית. זהו שיר נגיש של בגרות רגשית. הוא לא מבקש נס, לא מתלונן על גורל, לא מתיימר להבין הכול.. הוא פשוט אומר: אני כאן. כואב לי לפעמים., ואני מודה. הדואט מעניק לנרטיב הזה יופי ועומק.