בן ארצי מקונן געגועים לאהבה ישנה. מאוהב נואשות באהבה ההיא, עד כדי כך שהוא מרחיק לכת ומגדיל אותה לממדים של "מיתולוגית" (מושג שממש במקור לתיאור אלים, גיבורים ועד מפלצות) , במשמעות של על-טבעית, זו תחושה עמוקה ונוגעת ללב. פסיכולוגיה בחמש שנית: הזמן יכול לעיתים לטשטש רגשות, אך במקרים אחרים הוא דווקא מעצים אותם, הופך אותם לחזקים ומשמעותיים יותר. ארצי חווה בעוצמה גדולה את ה – After Love, זו שהזמן העניק לה עוצמה חדשה ומחודשת.
שירתו של ארצי נרגשת מאוד במנגינה וקצב שפורשים בצורה מפעימה את תחושתו. צליל הסקסופון מוסף עיטור אפקטיבי לתזמור הפונקציונאלי.
בן ארצי נאמן לסגנונו הרגשני בעל הייחוד האישי-אינטימי. הוא מהזמרים שמתרחק מאור הזרקורים ומעדיף לשמור על מסתוריות יחסית – אולי על רקע הצלחת הענק של אביו, שלמה. מכל מקום השיר הזה מעיד על המשך יצירה אישית אותנטית.
נ.ב פינת הלשון: המשפט “ראיתי אותה עם שמלה אדומה” אינו תקני מכיוון שהוא יוצר דו-משמעות: האם אני הייתי עם שמלה אדומה כשראיתי אותה? או היא החזיקה בידה שמלה אדומה. כוונץ הכותב הייתה: " “כשראיתי אותה לובשת שמלה אדומה” בקונטקסט של השיר או – “ראיתי אותה בשמלה אדומה.”
בן ארצי מיתולוגית
מיתולוגית שלי יפה/ התאהבתי בך כל כך חזק
כשראיתי אותך עם שמלה/ מאכילה את החתולים בפארק
היית ילדה, היית אישה/ עשית לי פרפרים בלב
שנות העשרים היו קשות/ אבל יצאתי מזה
מיתולוגית שלי יפה/ תמיד בגשם הראשון
תמיד כשקיץ משוגע/ את קצת חוזרת לי לראש
וכל שיר הוא שוב עלייך/ כי אהבתי אותך באמת
הריי גרמת לי להרגיש/ שאני איש פחות בודד
מיתולוגית שלי יפה/ זה הריי כל כך נדיר למצוא
איש מהכוכב שלך/ תשובות לשאלות
אני יודע לפעמים/ אנשים הם רק גשר למקום
הריי זו את לימדת אותי/ יש מחיר לכל חלום
מיתולוגית שלי יפה/ תמיד בגשם הראשון
תמיד כשקיץ משוגע/ את קצת חוזרת לי לראש
וכל שיר הוא שוב עלייך/ כי אהבתי אותך באמת
הריי גרמת לי להרגיש/ שאני איש פחות בודד
שומעת את השיר ובא לי לחבק אותך
