לקונן על העבר או להביט קדימה? כדי לנסות לענות על השאלה בעז בנאי שובר שתיקה בת כמעט עשר שנים מאז יצא אלבומו השני "אין אף אחד בבית". השאלה הזו נוגעת בלב חוויית האדם. האם להתמקד במה שחלף, או להתקדם קדימה? להתחרט על העבר יכול להיות מועיל כאשר החרטה משמשת כמנוף ללמידה. אם מתוך התבוננות בעבר אנחנו מזהים טעויות ומבינים איך לשפר את עצמנו, החרטה הופכת לכלי צמיחה. אבל כשאנחנו נתקעים ברגשות אשמה או בכאב, זה עלול לעכב אותנו מלנוע קדימה. ללכת עם הראש קדימה, לעומת זאת, משקף גישה שמתמקדת בהווה ובעתיד. זה לא אומר להתעלם ממה שהיה, אלא לבחור להשתחרר מהמשקל הרגשי של העבר ולהשקיע את האנרגיה ביצירת שינוי חיובי. יש מי שיאמץ אפילו בימים אלו של טירוף מערכות, כשהמצב אינו מעודד יציאה קדימה.
בעז בנאי לא חופר בדיון עם עצמו. הוא בחר קו פשוט וישיר. לא לקח את התובנה לשיר כבד משקל. בגבו שלהשיר נושבת רוח קלילה, נטולת עכבות. בעז עולה על הנתיב המרכזי בקצב מתיידד, טון בהיר וצלול, הרמוניה ועיבוד לגיטרות מאירי פנים. פופ קליט שמניע בכיף קדימה.
בעז בנאי להביט קדימה
כל הזמן להביט קדימה/ לא להוריד את הראש
מה שיוצא לא חוזר שוב פנימה/ אין ממה לחשוש
רק ללכת מכאן והלאה/ לא לעצור בסיבוב
עוד מעט יגמר הלילה/ הבוקר יעלה שוב
כל הלילה דיברנו שנינו/ לא הייתי לבד
לא שמתי לב איך שהשתנינו/ איך לא הושטתי יד
ועכשיו להמשיך ללכת/ ללא ספק, בוודאי
זו רק עונה וזו רק שלכת/ את מחייכת אליי
חלום נפתח לחלון ברגע/ כשמתפזרים עננים
ועוד מעט תתגלה השמש/ זה כבר ככה שנים
כל הלילה דיברתי שנינו/ לא הייתי אחד
לא שמתי לב איך שהשתנינו/ איך לא הושטתי יד
רק ללכת מכאן והלאה/ לא לעצור בסיבוב
עוד מעט יגמר הלילה/ השמש תיכף תשוב.
