הזמר והיוצר הקנדי גורדון לייטפוט, המוכר בעיקר בזכות להיטי פולק-פופ כמו If You Could Read My Mind ו-The Wreck of the Edmund Fitzgerald, מת בגיל 84, כך הודיעה משפחתו. לייטפוט מת בבית חולים בטורונטו ביום שני בערב.
לייטפוט כונה "כישרון נדיר" על ידי בוב דילן, ו"אוצר לאומי" ע"י רובי רוברטסון להקת "דה בנד". עשרות אמנים ביצעו גירסאות לשיריו ביניהם אלביס פרסלי, ברברה סטרייסנד, הארי בלפונטה, ג'וני קאש, אן מארי, ג'יינס אדיקשן ושרה מקלכלן.
רוב השירים שלו היו אוטוביוגרפיים עמוקים. שירו The Wreck of the Edmund Fitzgerald משנת 1975 התייחס לטביעתה באגם סופיריור במהלך סערה ב-10 בנובמבר 1975, בה נספו כל 29 אנשי הצוות.
"אני פשוט כותב לסיטואציות וכותב עליהן שירים". אמר לייטפוט, שתואר לעתים קרובות כמספר סיפורים פיוטי.
לייטפוט התחיל לשיר במקהלת הכנסייה שלו וחלם להיות מוזיקאי ג'אז. בגיל 13 הוא זכה בתחרות כישרונות בפסטיבל המוזיקה Kiwanis, שנערך באולם מאסי בטורונטו. "אני זוכר את הריגוש של להיות מול הקהל", אמר לייטפוט בראיון ב-2018. "זו הייתה אבן דרך עבורי".
הוא פרט בגיטרה הראשונה שלו ב-1956, בחודשים שלאחר מכן החל לכתוב שירים. בגיל 18 הוא נסע לארה"ב כדי ללמוד מוזיקה במשך שנה, אבל החיים בהוליווד לא התאימו, ולא עבר זמן רב עד שלייטפוט חזרה לקנדה. הוא התחייב לעבור לטורונטו כדי לממש את שאיפותיו המוזיקליות, לקחת כל עבודה זמינה, כולל תפקיד בבנק.
שיא הבום של מוזיקת הפולק בסוף שנות ה-60, לייטפוט כבר עשה את המעבר שלו לפופ. בשנת 1971, הוא הופיע לראשונה במצעד הבילבורד עם If You Could Read My Mind. שהגיע למקום החמישי במצעד.
הפופולריות של לייטפוט הגיעה לשיא באמצע שנות ה-70, כאשר גם הסינגל וגם אלבומו Sundown הגיעו לראש מצעד הבילבורד. זו היתה הפעם הראשונה והיחידה שהגיע להישג הזה.
היו לו חמש מועמדויות לגראמי במהלך השנים. הוא זכה ב-17 פרסי ג'ונו, המקביל לגראמי לקנדה.
לייטפוט סבל מכמה בעיות בריאותיות במהלך הקריירה שלו, כולל שיתוק בפנים, אלכוהוליזם וקרע בעורק בבטן שהכניס אותו לתרדמת במשך שישה שבועות ב-2002. בשנת 1986, הוא נכנס להיכל התהילה של תעשיית ההקלטות הקנדית, כיום היכל התהילה של המוזיקה הקנדית. הוא קיבל את פרס המושל הכללי ב-1997 והוכנס להיכל התהילה של מוזיקת הקאנטרי הקנדי ב-2001.
