עידן רייכל בוחן מצבו בהווה ומתגעגע לעבר. "תמונה דהויה" עושה לו את זה. גם "ריח ערב שבת". השינויים: "אין כבר סודות בלחישה", וכשהופכים "גדולים" – "אור דולק מתחת לשמיכה". הגעגועים אינם מרפאים, הלב הפצוע מחפש "יד חמה", ויש רגע ש"הכל שוב סוער".
הפשטות היפה במילים ובמנגינה נישאת בקולה של דנה צלח, זמרת נפלאה, הזכורה לטוב מ – דה וויס ("אחרי הכל את שיר" גרסה לשירו של שלמה ארצי.)  צלח שרה את השיר בחיספוס יפהפה, בטון שמשדר את הכמיהה עד כיליון הנפש. רייכל  כתב מנגינה שרושמת במדויק את עומק תוגת הגעגוע. שירתה של דנה צלח נוגעת-מגעת-מחלחלת. מעבירה בליווי פסנתר את עומק התחושה של כל השנים עליהן נישאה ברוח.

געגוע/ עננים משתנים/ געגוע / בעלים הנושרים/ בתמונה דהויה

אהבה ישנה

געגוע / תראי/ איך עוברות השנים 

געגוע/ פתאום הפכנו גדולים/ אין כבר סודות בלחישה 

אור דולק מתחת שמיכה

עם כל מה שנסגר לי בפנים/ נישאתי ברוח

על כנפי כל השנים / סודות ושקרים

הלב הפצוע/ מחכה ליד החמה

איך כל השנים/ נישאתי ברוח

עם כל מה שנסגר לי בפנים 

סודות ושקרים/ הלב הפצוע/ מחכה ליד החמה

געגוע/ השכונה הישנה / געגוע/ לחזור בריצה / ריח ערב שבת/ הכול חוזר אליי לאט 

ושוב הכול סוער