ההצגה של דאוס הבלגית מעניינת, ובהאזנה שניה ושלישית מתבררת כמיוחדת. אלטרנטיווה? נעזוב הגדרות. אבל אם זהו רוק אלטרנטיבי – אז הוא מיוחד ומקורי. Gimme the Heat נשמע כפרפרזה על טום ווייטס. . "ארתמטיקה קטנה" היא הגירסה שלהם לשירי הסיקסטיז. זה סלט משונה במינון של אווירה אפלולית, ניכור, קול שבור, שתיקות, אפקטים, ומוסיקה שהיא – נגיד, אוונגרד, כולל רישומים סטייל נירוונה כ"למען השושנים".
החמישייה שבסיסה באנטוורפן, מתייצבת על גרוב של צלילים מפוזרים בטוב טעם ובלי מאמץ. בשילוב של פופ מושלם וקומץ של טעמי רוק מגוונים עם ג'אז אוונגרsי ונגיעות קלאסיות.
בלוז אקוסטי מדוגם בקצב ברייק של ג'יימס בראון, צליל גיטרת גראנג', גרוב של פאנק בס וגיטרה, שמוביל לראפ/צעקה ולקטע אמצעי דאנס פופ סינת'י. "Opening Night"משלב שתי מנגינות שונות עם שני זמרים שונים. "Theme from Turnpike" משתמש בדגימת בס של מינגוס, אפקטים קוליים, גיטרה נוסח המוסיקה של ג'יימס בונד, עיבודי קרן וכלי מיתר, כלי הקשה לטיניים. בהמשך פופ פאנק ב"Memory of a Festival" וג'אז קברט מעודן ב"Nine Threads".
בהאזנה ל"בר מתחת לים" זה נשמע כתערובת של אמנים רבים בשל הסגנונות השונים בין הרצועות. דאוס משקפת רגעים מלאי השראה מהמתיקות של "Nine Threads" ועד לעוצמה של "Roses" או "Guilty Pleasures" דרך הקצב של "Fell off the Floor, Man" דאוס מייצרת מוסיקה עשירה ודינאמית לעולם הפוסט-מודרני ממש חובה לחובבי רוק אלטרנטיבי.
For The Roses