חיפשתי את סבתא חנה בשיר. מצאתי אותה בדברי ההרגעה ששר דודו טסה מפיה של מי שכיוונה אותו לגדול בשקט ולשמור על עצמו, להתעלם מכך שהתקשורת מבליטה תמיד אסון, מהמילים "שמפריעות לך לגדול", ואל דאגה – עם הגשם שיבוא הכל יתחלף כי הגשם מנקה הכל, ובסוף תזרח השמש. דברי סבתא שמעוררים געגועים – "שירים יפים מזכירים לי אותך באמצע הלילה" .
המוסיקה לוקחת לשיר יפה. בטון נוגה, בסלסול קורע לב, שר דודו טסה את סיפור סבתא חנה שלו. צליל הבס בפתיח מניע חזק את שיר הגעגועים במנגינה ש"מציירת" תחושות לעומקן. הדואט עם שלומי סרנגה הופך לאיזושהי חדוות לב משותפת. הטון ה"עבה", הנגיעה ה"יוונית" שלו מוסיפים תבלין מעשיר. השיר משנה פנים במהלכו ועובר מצד נוגה לרקיד פאנקי מלבב, התפתחות שהופכת להתעצמות נפלאה. להתאהב. לשמוע בבוקר, בצהריים, באמצע הלילה.
דודו טסה עם שלומי סרנגה סבתא חנה
לא כדאי להיות ראשון/ כשרע לך תלך לישון
עם הגשם שיבוא/ הגשם שיבוא הכול יתחלף
הייתי בשבילה הכול/ אמרה לי לא צריך לשאול
לפעמים סתם מדברים/ מילים שמפריעות לך לגדול
אם היה לי איפה, אם היה לי איפה הייתי רוקד
שירים יפים משמיעים רק באמצע הלילה
אם היה לי איפה, אם היה לי איפה הייתי רוקד
שירים יפים מזכירים לי אותך באמצע הלילה
אל תקרא את העיתון/ תמיד הם ימצאו אסון
תזכור בגשם הראשון/ בגשם הראשון הכול מתחלף
אם היה לי איפה, אם היה לי איפה הייתי רוקד
שירים יפים משמיעים רק באמצע הלילה
אם היה לי איפה, אם היה לי איפה הייתי רוקד
שירים יפים מזכירים לי אותך באמצע הלילה
