Luck and Strange, האלבום החדש של של דיוויד גילמור, ממזג סגנונות מוזיקליים שונים תוך שמירה על חיבור חזק לסאונד האיקוני שלו מימי פינק פלויד. האלבום יוצא לדרך עם "Black Cat" האינסטרומנטלי, שמקל על המאזינים לפני שהם צוללים לתוך שירים בשירה המחוספסת וצליל והגיטרה החשמלית. גרובים בלוזיים כמו "Sings" נותנוים קריצה ברורה לפינק פלויד, בעוד "Between Two Points" קאבר יפהפה של שיר של The Montgolfier Brother, ממציגה את השירה של בתו רומני, ומוסיפה נופך ייחודי לאווירה הכללית של האלבום
למרות שהטקסטים הללו נכתבו למעשה על ידי אשתו, הסופרת פולי סמסון. נראה שהיא קוראת אותו הכי מדייק בכתיבה שלה. בגיל 78, הוא הוציא אלבום שמזוהה מאוד איתו בכל מובן.
הרצועה הבולטת "The Piper's Call" מדגימה את המיומנות של גילמור בחיבור בין שירה ונגינה בסולו גיטרה מהפנט שמשקף את בגרותו כאמן שירים כמו "Dark and Velvet Nights" מציגים צליל קשה ומורכב יותר, השוזרים יחדיו אלמנטים מוכרים וחדשנים .
עבודת הגיטרה שלו מוסיפה עומק לשירה היבשה והאפורה המוכרת שלו, כשהוא שר שהשלווה והשגשוג היחסיים של סוף המאה ה-20 לא היו רק "תור זהב חד פעמי". Luck and Strange מסתיים עם קצב של פעימות לב איטיות אולי איזשהו איזון לקצב הפאניקה הנשמע ב"הצד האפל של הירח". "כן, יש לי רוחות רפאים", שר גילמור, "והן רוקדות ליד הירח."
למרות ש-Luck and Strange לא פורץ דרך חדשה , הוא מספק חווית האזנה עמוקה וסוחפת, מושלמת למעריצים שלו ושל פינק פלויד. מזכיר לנו איזה גיטריסט מוכשר במיוחד הוא, עם מגע וטון שחוברים בצורה עילאית למנגינות העדינות שמעוגן בצליל רוק הכי אותנטי.
אלבום מבריק – ללא ספק הטוב ביותר בקריירת הסולו שלו. כל הפלוידיסטים הוותיקים חייבים להגיע אליו.
דיוויד גילמור Luck and Strange השיר Between Two Points עם בתו רומני
