דיקלה מקוננת קינתה על ייסורי אהבה בסיפור שנכתב כעין המשך של סצנה, שיכולה להיות שיחה בין בת לאם. שירתה מקרינה כאב, דרמטית, מתכוונת. אי אפשר שלא לזהות את הטון של הזמרת הזו, ששרה טקסטים בעברית בסגנון מזרחי ייחודי שמחבר ישן עם חדש.
זה אינו שיר קונבנציונאלי, אלא תרגום של תחושה בעוצמה אמוציונאלית גבוהה הנשענת על הפקה מוסיקלית שמעצימה את ההבעה, מעניקה לשיר עומק מסעיר. דיקלה מאמצת את השיר הזה כמו הוא בדמה, מעניקה לו רמת אותנטיות גבוהה.
אל תשאלי אותי/ מה הוא כתב לי/ אתמול בלילה
תכיני לי קפה קטן/ תיכף אתיישב/ ואספר לך
אל תגידי לי/ שאת לא מוכנה להקשיב לי
אל תגידי לי שזה מיותר/ אל תגידי לי שזה
נגמר זה נגמר זה נגמר
הוא כותב לי מאמי/ הוא כותב לי בואי
הוא כותב לי בואי אליי/ הוא אומר לי מאמי
הוא אומר לי/ אל תלכי/ את לא הולכת בלעדיי
אל תחבקי אותי/ את יודעת שזה
לא מנחם אותי/ תביאי לי שמיכה קטנה
תיכף יהיה לי קר/ הבטחת שנעבור יחדיו
את הנהר/ אל תגידי לי שאת לא מוכנה
להקשיב לי/ אל תגידי לי
שזה נגמר/ זה נגמר/ זה נגמר
