מה קרה לה? מי היא האישה הזו הנמצאת במצוקה כה נוראה? מה עבר עליה? דניאל ברזילאי את אנטון טוני קרוניק הלחינו סיפור עצוב על אישה בצורה הכי פרוזאית, שסיומו הוא תקווה שתצא מצרה. הטקסט החסר והלא פואטי לא מאפשר השתתפות בצער המספרים. רק מידע חוץ שירי שהגיע עם השיר מתאר אישה "שעברה הרבה בחיים" והיום מתמודדת עם דכאון מבלי לקבל עזרה יעילה.
המוסיקה אומרת דברים יותר ממילים, במנגינה קודרת בקול דואב, מדוכדך-רחום שמשתתף עמוקות במצוקתה.
המוסיקה בונה אט אט את הדרמה, ומתברר כי גם טקסט כל כך לא מוזיקלי הופך למוסיקה שמעמיקה את מה שהמילים אינן מספרות. ברזילאי שר את התחושה כאילו משהו מתכווץ אצלו בפנים. מצד שני, למרות הדכדוך ואווירת הכאב שהשיר משדר, אפשר למצוא גם את הנחמה שבתוך הקדרות הזו.
צילום סטילס: מאיה ברק
דניאל ברזילאי עם טוני רק עננים
כבר לא עוברת שום דבר
כל האנשים איכזבו אותה/ היא רק רוצה לישון תמיד
והאנשים / כבר עזבו אותה
היא מנסה לקום לא ליפול אל השאול המוכר כבר עייף אותה
היא מנסה לברוח למרוח תזמן כל הדור הזה שרט אותה
כבר שנים היא לא נושמת / כי אין אוויר / אין לה אוויר
וכבר שנים היא לא רואה כלום/ חשוך בפנים / יש רק עננים
אצלה בעיר כולם טועים/ והבניינים / הם חומות שלה
במלחמות הארוכות / היא לא ישנה שעות/ היא פחדה לטעות
היא מנסה לקום לא ליפול אל השאול המוכר כבר עייף אותה
היא מנסה לברוח למרוח תזמן / כל הדור הזה שרט אותה
כבר שנים היא לא נושמת / כי אין אויר / אין לה אוויר
וכבר שנים היא לא רואה כלום / חשוך בפנים / יש רק עננים
בסוף אולי תצא השמש / והצבעים גם יחזרו
אולי / אולי את תהיי מאושרת / כמו שאז אם את זוכרת
גם לב שבור יכול לחזור / לפעום
בסוף אולי תצא השמש / והצבעים גם יחזרו / אולי
