הרבה משתמשים במושג "נחמד", כשהם מתבקשים להביע דעה על שיר. השימוש במילה בד"כ סתמי וחלול, אבל לפעמים ממש בא לך להשתמש בה. קחו את השיר הזה, שמפגיש את דניאל קורן עם יוני בלוך, שיר שמנסה לפזר אווירה של מצב של עולם שבו אפשר לדאוג פחות.
הגישה של “אי דאגה” או לחיות בלי דאגות נדושה – שחרור מהדאגה יכולה להיות מאמונה או שליטה עצמית. השיר לא נכנס לעובי הקורה. חשוב להבחין בין חוסר דאגה מתוך חוסר אחריות לבין שחרור מדאגה מתוך הבנה עמוקה יותר של המציאות. הפילוסופיה הסטואית, למשל, לא מטיפה לחוסר אכפתיות אלא להתמקדות רק במה שבשליטתנו, וכך למנוע דאגות מיותרות. השיר הזה מסתפק ב – שחררו, אל תיכנסו ללחץ. – "אינסוף אחד שכל הזמן רוקד שמח/ ללי דה לילי די לא לדאוג"
כשאומרים על שיר שהוא “נחמד”, זה יכול להעיד על כך שהוא בסדר, לא רע, אבל גם לא מרגש, לא יוצא דופן ולא מעורר השראה. אז כן, האמירה סבירה, עוברת ליד ולא מחלחלת. אם יש כאן השראה – זו ההשראה הנןן-שלנטית של יוני בלוך הבולטת בכל מרכיב, למרות שידו לא הייתה בכתיבת השיר.
בלדת פופ פשוטה הנוגעת בפולק מושרת ברישול מאונפף. הניסיון להעניק לו ערך מוסף בתזמור כלי מיתר קלאסיים וקולות רקע יפה כשלעצמו, אבל אינו הופך את השיר למיוחד. אמרנו "נחמד"
צילום תמונת יח"צ: אלכס בראון
דניאל קורן ויוני בלוך לא לדאוג
מי שמפחד להיות לבד ירים תיד
איזה בלאגן, איזה בלאגן
אלף מפלצות ואלוהים יש רק אחד
ככה כל הזמן, ככה כל הזמן
חדשות טובות מהירח
מנקות מה שאפשר לשכוח
ללי דה לילי די לולי דו
יש פירות הדר על המזבח
ואינסוף אחד שכל הזמן רוקד שמח
ללי דה לילי די לולי דו
מי שמפחד להיות לבד שיכנס
עמוק בפנים
במקום להיות בתוך הסערה ולקוות לנס
זמזמו תזמזום של האלים היחפים
חדשות טובות מהירח
מנקות מה שאפשר לשכוח
ללי דה לילי די לא לדאוג
יש פירות הדר על המזבח
ואינסוף אחד שכל הזמן רוקד שמח
ללי דה לילי די לא לדאוג
