האוסף הזה עושה חשק לרוץ להופעה. המנגינות והקצב מיצרים וייב סוחף. בשוני חגגו איתם פופ ישראלי במיטבו. בוטנר וילדי החוץ הם מיינסטרים פופ אופ דה טופ. זה בסדר.  זה  אפילו מענג להצטרפות בשירת יחדיו. עילי בוטנר כותב נפלא. גם נורית גלרון, ריטה, גלי עטרי, נינט, קובי אפללו ומוש בן ארי  נהנו משיריו. הוא בחר לנתב עצמו במודע לאפיק  פופ אמצע הדרך מאז החל להופיע יחד עם זמרים על הבמה. (רן דנקר בעבר)
בוטנר לא השתנה לנו. במהות נשאר איש צנוע ורציני, מלודיסט בחסד, מודע לדואליות המעט מוזרה בניתוב דרכו האומנותית. שילוב של רגישות ורגשנות. מצד אחד – הוא בוחר זמרים טובים מאוד לבצע את שיריו ("ילדי החוץ" – מעין להקת מותג פרטי) מצד שני הוא אינו מוותר על חשיפה אישית בגדול, ממתג את ההופעה גם בנוכחותו. זוהי תופעה לא שכיחה אצל יוצרי פופ, שאינם מבצעים. היתרון שלו מול מלחינים פוריים אחרים – שהוא יוצר אקטיביסט וגיטריסט מעולה.
זוהי הקלטה מחגיגות העשור לעילי בוטנר וילדי החוץ באמפי שוני – אפריל  2022.  שירים "שקטים"? – יש, אבל האסטרטגיה נועדה לסלול הדרך ללהיטי הקצביים לשלהב קהל.  זה עובד. אדר גולד, אוהד שרגאי ותום גפן ממלאים פונקציה של זמרים מבצעים דינמיים על הצד הטוב ביותר, וגם כאן ההגשה היא חלק מהקונספט להעניק לשירים טאץ' מלודי-הרמוני מחניף ("שווים", "בואי נעזוב", "אני אש"). "תתן לי יד" נשמע אמנם סיפור טראומטי (משפחה שהתפרקה, מחלה שגדעה) אבל בהופעה השתלב בחגיגה.  הערב הזה לא נועד לשדר חוויות טראומטיות.
שורה תחתונה: מוציאים את שיריו של בוטנר לפועל במלוא העוצמה הרגשית, באנרגיות מוספות, במניירות מוכרות, במצב רוח של הכוכבים הנולדים שכבר התבגרו, ומתאימים עצמם למסלולו הפופי בקלות מקצועית יותר מנסבלת. אמרתי כבר – עושה חשק לרוץ להופעה.

עילי בוטנר וילדי החוץ מופע העשור – תם ולא נשלם

עילי בוטנר וילדי החוץ פייסבוק