כך כתבו שיר אהבה ב-1958. הוא נלחש ע"י אוהבים שפסעו על חולות מדבר במשעול הצר, בתום יום שרב, ברקע ציפור לילית שורקת, פנס השביל כבה. את השיר כתב עמוס אטינגר. הוא היה אז חייל להקת פיקוד המרכז, שנחשבה נחותה מול להקת הנח"ל, ששקקה כוכבים כמו אריק איינשטיין, יהורם גאון, אורי זוהר.
אטינגר אותגר לכתוב פזמונים שלא יפלו מאלה שנכתבו ללהקת הנח"ל. הוא אמר אז לעמיתו ללהקה, אילי גורליצקי: אין בעיה, אני כותב כאלה שירים בחמש דקות. כיוון שגורליצקי פקפק ביכולותיו – התערבו על ארוחת צהריים. בדרך לאחת ההופעות של להקת פיקוד המרכז נכתב "טיול לילי". למחרת קבעו עם המלחין מאיר נוי, שהתלהב מהמילים. כעבור יומיים הקליטו את השיר שני זמרים שהחלו דרכם כצמד. למעשה, זה היה השיר הראשון של עמוס אטינגר שבוצע בצורה מקצועית. להיט נצח שזכה לביצועים רבים נוספים.

הדודאים טיול לילי עם ירדנה ארזי

חולות מדבר הביאו חום אל דרך, / ורוח של ערבית על הגבעות נשבה
ובמשעול להר פסעו עלמה ועלם / מלחשים היו הם שיר של אהבה.

ציפור לילית שורקה לשמי הליל / ושיח דוקרני הוצת בלהבה
על אבן של דרכים ישבו עלמה ועלם, / מלחשים היו הם שיר של אהבה.

פנס השביל כבה דומם ברוח, / אדם כילה יומו, איגרת נכתבה,
במעלה השביל פסעו עלמה ועלם, / מלחשים היו הם שיר של אהבה.

הקיץ היום אל שברונו של ליל / תם יום של שרב, הגיע יום סוער
ועל פסגת ההר לחשה עלמה לעלם / שיר אהבה אשר לעד לא יגמר.