רבים עוד מדברים בשם איזו פטריוטיות ארכאית שנציגים ישראלים לאירוויזיון צריכים לשיר בעברית. הרי מוסיקלית, האנגלית היא שפת הפופ, והאינטרנט והרשתות חוללו מבחינה זו מהפכה כלל עולמית. . העובדה שיוצרים וזמרים ישראלים בוחרים בשנים האחרונות לשיר באנגלית אינה רק משהו שהם מרגישים שזה מה שנכון להם לעשות, אלא מפני שהם אזרו אומץ לחשוף את הכישרון שלהם באנגלית וגם צאת נגד תפיסות מקומיות מיושנות, שנער עברי צריך לשיר בעברית.
מדובר בתוכנית ריאליטי לבחירת זמרים מעולים , לא באיזשהו מיזם ציוני להאדרת הזמר המייצג את ישראל בשפתה. תמיד היו ותמיד יהיו יוצרים שיעדיפו ליצור בשפה הבינלאומית וינסו לפרוץ את גבולות ההצלחה בישראל. ואולי מה שבאמת חסר לנו כאן הם זמרים מעולים שיצליחו לייצג אותנו ברחבי תבל באנגלית מבי לנפנף בדגל כחול לבן.
שמענו שלושה מצוינים לא רק באנגלית מעולה, אלא ביכולת לשיר מצוין – מעבר למיומנות הפונטית. מיקה קרטיס שרה All I Want של אוליביה רודריגו ברהיטות נפלאה, ביכולת להפוך את הבוסריות לאותנטית. איתן ג'ורנו שר Jealous של לברינת' בשליטה קןלית ורגשית שמזכירה זמרי אר.אנ.בי מהטופ של המיינסטרים בז'אנר הזה. רומי נץ, בתו של הגיטריסט המהולל, ארז נץ שרה My Future של בילי אייליש במנעד קולי ורגשי מדויק, וגם כאן גילינו כשרון שיכול לפרוש כנפיים לא רק בישראל.
נ.ב. בדומה לתפיסה השמרנית בעניין השפה האנגלית, קיימת גם נטייה "פטריוטית" שגויה, ששיר צריך לייצג את מהות הישראליות. קרן פלס העירה אחרי האודישן של איתן ג'ורנו: צריך לראות איך ההשפעות שלך (מוסיקת סול וגוספל) מתחברות לחוויה שלנו". מה היא רוצה מחייו? פלס עדיין חושבת חשיבה מיושנת של נאמנות לישראל, כשמדובר בזמרי פופ שרוצים לקבל כמה שיותר דוז פואה. כמו הערות ספונטניות חפוזות שלה בעבר – גם הפעם כשלה. חוסר המיומנות השיפוטית שלה מתבטאת גם ב"כחולום" המהירים שהיא ממהרת ללחוץ.
מיקה קרטיס – All I Want
ישראל לוי – "יש אין סוף"
פרידה – "ציפור בלי שמיים"
איתן ג'ורנו – Jealous
רומי נץ – My Future
הכוכב הבא פייסבוק
תגובה אחת
שלום רב,
יש טעות הקלדה בכתבה – כתוב עזרו אומץ במקום אזרו אומץ.
אנא תקנו.
יום נעים וכל טוב!