השופטים הודיעו על המודחים – פרפילוב וקלר. נימוקים? – לא הגיעו. מן הסתם הסיבה פשוטה ומכוונת אירוויזיון: אי אפשר להדיח זמרת כמו יובל רפאל שהפסידה בדו קרב מול דניאל וייס. אגב, אם מתמקדים במטרה, ההפסד שלה היה מקח טעות. היא ללא שום ספק מיועדת רצינית מאוד להגיע לשוויץ. היא מעניקה לכל שיר שהיא מכסה את הגוון האישי שלה – בקול, בהגשה, בפרשנות. נכון אין קריטריונים ברורים-מדויקים איזה זמר מתאים יותר לאירוויזיון, אבל במהות הפופית של הפסטיבל דולב מנדלבאום בן ה-16 הוא פצצת כישרון. הביצוע ל – That's Life של פרנק סינטרה היה שלמות של שאו ברודוואי מכל בחינה קולית, כוריאוגרפית. הוא מסוג הכישרונות שיכול לאמץ כמעט כל סגנון.
גם נתי ליויאן הוא זמר שהתאים עצמו נפלא לשיר שנות השמונים Nothing's Gonna Change My Love For You, וגם לו יש נתונים מקצועיים טובים לתחרות הזו. ההדחה של פריפילוב מונגוזה היתה מוקדמת מדי: היא זמרת סול מצוינת בעלת נתונים קוליים וחזותיים שיכולים לקחת אותה רחוק. היא נפלה על בחירת שיר לא נכונה. האם יש להפיל את האשמה רק עליה או גם על המפיקים המוזיקליים של התוכנית על בחירת שיר עבש כמו Out On My Own, שמצה עד דוק בתחרויות מוסיקה?
דולב מנדלבאום – That's Life – הצגה קולית ובימתית יוצאת מן הכלל. בן 16 עם הופעה בוגרת ומקצועית מדהימה. (ציון: 10)
עילי אבידני – "הנני כאן" – קלאסיקה של יהורם גאון שממשיכה לככב בתחרויות הכוכב, קול טוב כמו של אבידני לא יכול לפספס אותו, אבל הבחירות בשלב זה של התחרות צריכות להיות יותר מכוונות מטרה. (ציון: 7)
קלר – Hurt – ביצוע טוב ללהיט של כריסטינה אגילרה, בגוון קולי צרדרד שהוסיף נדבך לשיר. הנימוק של השופטת שירי מימון – "אהבתי את האלתורים, אבל לא ריגשת אותי – סתמי ולא מקצועי. (ציון: 8)
עידו מלכה – "שום דבר לא יפגע בי" – כמעט הכל מתקשר למלחמה ולגיבוריה, ועידו מלכה, למרות ביצוע בינוני ולא מלוטש – העביר את השיר הכי קרוב אל עצמו. (ציון: 7)
נתי ליויאן – Nothing's Gonna Change My Love For You – בליווי זמרים ההפקה הפכה א הביצוע לאירוויזיוני – גם בלבוש ובהעמדה. הביצוע היה מאוזן, התאים כמחוווה לרוח התקופה דווקא בחוסר המנייריות שבו. (ציון: 8)
פרפילוב מונגוזה – Out On My Own – בחירת שגויה של שיר שחוק, שטשטש את היכולות האמיתיות של מונגוזה. האם הטעות שלה/ של ההפקה? (ציון:5)
איתי פז – "האישה שאיתי" – הרקדנית בסגנון פלמנקו הסתירה לי אותו. לא תמיד חייבים לעטר בריקוד. הוא זמר שיכול לרוץ נטו. השיר המזוהה עם דיויד ברוזה והסגנון הספרדי – לא הכי מתאים לו (ציון: 6)
יובל רפאל – "ציפור מדבר" – העניקה לשיר של "אתניקס" גוון לירי-דרמטי אישי מאוד. זמרת מעולה, שאינה זקוקה לסיפור ההישרדות שלה בנובה כדי לקדם אותה לפסגה. (ציון: 9)
דניאל וייס – "ילד השדה" השראת נופי הקיבוץ השיבה רוח במפרשיו של וייס. הביצועים הצנועים שלו לשירים ישראלים מעוררי השראה, אבל בשלב זה עליו להיות יותר מכוון מטרה (ציון: 8)
