שלב התלת קרב חובל בפרק הזה. השלישיה האחרונה (אנאל, מתן לוי, נועה יוספאן) הגיעה למסך בגרסה ערוכה ומקוצרת. זלזול של ממש במתמודדים. ככה לא מפיקים תוכנית ברגעי השיא שלה. דורשים מהם לדייק, לתת ביצועי חיים, כאשר ההפקה מזלזלת בהופעה שלהם.
לא לשכוח אנחנו בריאליטי. הכל מותר. מקשטים בשופטים לרגע (אלה לי, נרקיס) רק מפני שהם כוכבים, מפתיעים את השופטים בבני משפחותיהם (פלס, סטטיק). הרצינות מהם והלאה, הבלגן בשולחן השופטים חוגג, וככה יכולה קרן פלס לומר על האדום שנתנה לתמר עזרן ב"אם זו אהבה" – אולי פספסתי, אחרי שאמדורסקי שיבח בצדק את הגרסה שלה לשיר של "פרמיירה" ומזי כהן. שיא האוויליות של פלס היה לומר לעזרן "דאגתי לך" בגלל הביצוע הכואב. גם נינט נימקה את האדום שלה בטיעון המגוחך הזה. פתאום השופטות נהיו אמהות מודאגות. בשורה תחתונה: אין סיבה לדאוג לה! עזרן הפכה את הכאב שבשיר לזעקת נפש. זה היה קוהרנטי לחלוטין. חיה את המילים, ועוצמת הדרמה טענה את השיר מחדש והעניקה לו תוכן אמוציונאלי מטלטל. ככה עושים קאבר!
הכוכב הבא לא לדאוג לתמר עזרן – "אם זו אהבה"
מעיין בוקריס חתרה להישמע איימי ווינהאוס ב – Valerie, אתגר לא פשוט. ההפקה המוזיקלית דחפה אותה קדימה בהרכב תזמורתי יוצא מהכלל שלא "כיסה" אותה אלא שדרג לה את הביצוע. בוקריס היא זמרת שמוכנה מכל בחינה מקצועית למכור כרטיסים להופעה.
מעיין בוקריס – Valerie
מירה סמנדוייב היא אחת המיוחדות בתולדות "הכוכב הבא" באישיות הססגונית שלה – האקסצנטריות המשעשעת בתקשורת רגילה מלאה בטמפרמנט – מול הרצינות, המקצועיות והדיוק כשהיא שרה. ניגודים נפלאים. הפעם בגרסה הרעננה והמיuחדת שלה ל – I'm Not The Only One של סם סמית'.
מירה סמונדייב – I'm Not The Only One
דורין הירבי היא אחת התגליות המרתקות של התחרות השנה. יש לה קול בלעדי, אישיות כובשת, וכמעט כל ביצוע שלה מיוחד. לא הכי הבנתי את האדומים שנתנו לה על הגרסה ל – Because Of You של קלי קלרקסון. זה היה ביצוע יפהפה בניואנסים הקוליים, בעידון רגשי שהעביר נכונה את מהות השיר. האם אוזני הטעו אותי?
דורין הירבי – Because Of You
לשי המבר יש קידום מגמתי מטעמה של קרן פלס, מי שחנכה אותה בבית ספקר למוסיקה. היא קיבלה 98% על שיר מקורי – "יונתן" שכתבה בגיל 16. שיר פולק לא רע, אבל לא יצירה אולטימטיבית. גם כזמרת נטו יש טובות ממנה בתחרות. הסופרלטיבים שקיבלה – מעט מוגזמים. שיר – מלנכוליה מתקתקה, לוטפת אבל לא מחלחלת.
שי המבר – "יונתן"
הערה לסיום: הערה: אין מי שיעיר לאיתי לוי לגנוז את הופרלטיבים המיליטריסטים שלו – "שיר נפץ", "פגז", "טיל". זה לא רק סתמי וחלול – זה משעמם.
