את מי אני שולח לאירוויזיון מהפרק הזה? למרות הכישרונות הרבים והרמה הגבוהה, אחת שהתעלתה על כולם – גל דה פז ששרה A Change Is Gonna Come של אריתה פרנקלין. צבע עורה אינה שחור, גם לא התחנכה על ברכי מוסיקת הגוספל, אבל הביצוע שלה לשיר הזה חבר לחלוטין לז'אנר הזה – בכל העומק, החיספוס, האינטונציה והשליטה בקול. תוסיפו – פרשנות נהדרת, ביטחון פנומנלי ליד הפסנתר, ויש לכם זמרת שאפשר לרכוש לה כרטיסים לחודש מאי בטיסה לוינה.
פחות – דינה אור, מי שזכתה לטונה פרומו ושפע סופרלטיבים לקראת הפרק הזה. היא שרה "מברכת", שיר מקורי, שנכתב על רקע אסון השבעה באוקטובר, המחובר בטבורו לאמונה, בטענה שהחורבן והטראומה מביאים גאולה או חזרה בתשובה.
לא רק שאינני מתחבר למסר, גם החיבור של ספוקן וורד למוסיקה נשמע לי רופס מדי כשמדובר בתחרות כמו האירוויזיון. דורין אור מנסה לשיר את מודעותה למה שמתחולל בתוכה, לצדדים השונים שקיימים בה. האם התבוננות בעצמה מן הצד אכן מאפשרת לה לזהות את אישיותה? אם דורין אור "משחקת" דמות – אז היא שחקנית מצוינת. אם היא מבטאת אמת אישית, אז יש כאן ביטוי אותנטי לתחושות הפנים שלה, והיא מצליחה להתחבר לנרטיב שלה. אירוויזיון – עדיין לא שם.
אליאור שמש 25, ראש העין – Where Have You Been – זמרת-זמרת בכל מרכיב. מסוגננת. את השיר של ריהאנה היא לקחה לגמרי למגרש שלה. ציון: 9
אורי ברקו, 24, בית אריה – "אחרי 20 שנה" – סלסול קולי מעודן בשילוב גיטרת פלמנקו. שירו של שמוליק קראוס זכה לאינטרפרציה יפה. ציון: 9
אודיה אסתר בן עמרם, 16 – Everybody Loves An Outlaw- חטפה הרבה אדומים ללא נימוקים משכנעים. האם גילה הזיק לה? ציוון: 8
גל דה פז, 38, תל אביב – A Change Is Gonna Come – מופת של פרשנות לשירה של אריתה פרקלין. ביצוע שהיה בו הכל – סול, אינטונציה מעולה, ביטחון, חיבור נפלא למקור. כזו צריכים לאירוויזיון. ציון:10
אבי אשור. 29, ראש העין – "עד מחר" – גרסה רגישה ומרגשת בטון קוךי מיוחד לשירו האלמותי של אביתר בנאי
דורין אור, 34, ראשון לציון – "מברכת" – חיבור בין מוסיקה וספוקן וורד שמכוון לחיפוש תשובה על רקע אסון השבעה באוקטובר. השילוב מעניין, הביצוע פחות. ציון: 8
