כמה יופי קיים בקול הטהור של שירה בן שמחון ששרה געגוע עמוק למי שנעדר. שיר שנוגע להמוני מתגעגעים. אלה שמייחלים כל יום ולילה לשובם. בהאזנה ראשונה היית בטוח שאני מכיר את השיר. אנסח זאת כך: אי אפשר שלא לזהות מנגינה מינורית של רייכל. גם תוגתה של זו מכניעה את אזור הרגש בואכה הלב.
רייכל משתמש בהרמוניות מינוריות שמשדרות עצב, געגוע ואינטימיות. לעיתים קרובות, המנגינות פשוטות אך מלאות עומק בזכות עיבודים מתוחכמים שמעשירים אותן מבלי להכביד. החיבור בין הטקסטים לבין המנגינות המינוריות מעצים את המטען הרגשי של השירים. גם השיר הזה כמו רבים משיריו המינוריים, שנכתב בשיתוף עם אבי אוחיון, מצליח להישמע קליט ונגיש לקהל רחב, מה שמאפשר למוזיקה “לגעת” גם במי שאינו מאזין קבוע למוסיקה שלו.
*** השיר נכתב בהשראת מילי דקל חן, אשתו של שגיא החטוף שחזר מעזה.
צילום : שי פרנקו צילום עטיפה: עידן רייכל
הפרויקט של עידן רייכל דרישת שלום מחיים אחרים (מילי)
והימים עוברים/ ויש פחות שאלות
וזה לא שברור יותר/ אבל מה יתנו לי תשובות
מחכה בכל יום / שהערב ירד
רק עוד קצת לחבק אותך/ כשבחלום ניפגש
כי תמיד בחלום / כל הלילה אתה לצידי
מדברים כל הלילה / מה איתך מה איתי
ומבטיח לבוא / ושואל עד מתי תחכי
ואז שוב מתעוררת/ במיטה לבדי
למה לא תבוא לי ביום/ למה זה תמיד בחלום
כמו שהיינו פשוטים/ דרישת שלום מחיים אחרים
למה לא תבוא לי היום/ מאז הזמן עומד במקום
כמה כולם מחכים/ דרישת שלום מחיים אחרים, אחרים
תגובה אחת
היה לך מוכר כי זה ממש יושב על הלחן של לבחור נכון של אמיר דדון