למה אני לא  מאמין להתקווה 6 בשיר הזה? כי יש הרגשה שהוא מגיע מפס יצור לחריזת שירים. עמרי גליקמן עסוק בטכניקה שירית כדי להתאים את צליל והקצב לגבב סתמי.  "זה זמן יפה לחיות קשיים הם חוויות". מי מו מה? מה הסיפור? מה הופך את הזמן ל"יפה" ומתאים לחיות "קשיים של חוויות".מה הם קשיים של חוויות? מה יום מיומיים? מה מהות היום החדש. הכל נשמע כאן ערטילאי. גליקמן משרבט ומחנטרש. טוב שיש לו הדרייב האפרו קריבי, את הרגאיי וכל שאר האלמנטים כמו אנשי האינפקטד, עמית דובדבני וארז אייזן, שמסייעים לתת לשיר את הדרייב ואת הגרוב, לקחת אותו את הרחבות הפונות לרגליים המפזזות. גם במצברוח שמח – ען מנגינה ידידותית למשתמש וקצב מזיז, אני מאלה שצריכים להאמין גם למשמע אוזניים. כאן זה לא קורה. כשזה יקרה, אתן גם לרגליים דרור.

מוכן ומרוגש פותח דף חדש/ זורק צרות ולא משאיר מזכרת/ מותש ומיובש אבל  לא מיואש/ יוצא מזה ומשאיר כותרת/ שנים של טעויות סרטים בלי כתוביות/ כשאף לא פתח לי דלת/ זה זמן יפה לחיות קשיים הם חוויות/ עכשיו זה ייראה אחרתכי יום חדש עולה לה לה לה/ קו האופק מתגלה לה לה לה/ איך הלב שלי מלא לה לה לה
מנגב את העיניים עדיין/ אני עדיין מתפלא לה לה לה/ על פסגת המעלה לה לה לה/ הנה יום לדש עולה לה לה לה/ נפתחו לי השמיים
בעבועובוע!
רגליים על הקרקע הפוקוס מדוייק/ פורם בגוף שלי את כל הקשרים/ יום חדש מגיע עטוף כמו ממתק/ כדאי לטעום גם כשאנחנו שבירים/ כן זה הזמן שלי בלי שקר לעצמי/ כל יום חדש יהיה יותר טוב כן/ חופשי להיות חופשי עם כתר לראשי/ אהיה שוב מלך בקרוב 
מוכן ומרוגש פותח דף חדש/ זורק צרות כמו פירורים בדרך/ מותש ומיובש אבל  לא מיואש/ יוצא מזה ומשאיר כותרת/ כל השדים נסים אבל עוד מנסים/ להשאיר אצלי מזכרת/ מדליק ת׳פנסים חוזר אל הפסים/ עכשיו זה ייראה אחרת