תרבחו ותסעדו. זהבה בן משחררת מחרוזת למימונה במקצבים מדבקים, בועטים ומרימים. מוזיקה מרוקאית שמתאימה לחגיגות המימונה נועדה בראש ובראשונה לשמח, להרקיד ולהביא תחושת חג, אחווה, ושורשיות מרוקאית גאה. תנאי קבלה – 1. קצב שמח ומרקיד, מקצבים מהירים, בעיקר בסגנון שאבי או ראיי, למחיאות כפיים וריקוד עם מטפחות. 2. כלי הקשה דומיננטיים כמו דרבוקה, טאר ובנדיר, – כלי הקשה מסורתיים שיוצרים תחושת חגיגה אמיתית ואווירה של חפלה. .3. שירים עם מילים פשוטות וחוזרות שקל לשיר איתם, אפילו בלי להבין ערבית.
זהבה בן זורמת נפלא עם המוסיקה הזו. טבועה בה. היא ייצגה מוזיקה מזרחית מסורתית בזמן שהז’אנר עוד נדחק לשוליים בתקשורת. קולה הייחודי מתלבש ככפפה ליד על הז'אנר היא שולטת בסלסול המזרחי בצורה טבעית, משדרת עומק רגשי, בגוון קול חם. היא מביאה אותנטיות של “זמרת מהעם” – לא מתייפייפת, אלא אמיתית, חשופה, נוגעת. הרכב הנגנים מתדלק אותה בתזמור מרהיב.
*** סגנונות מוזיקליים שונים בתוך הז’אנר
• שאבי (Chaabi): מוזיקה עממית עם מקצב קצבי מאוד – להיט במימונות, חתונות וחפלות.
• ראיי: הגיע מאלג’יריה, אבל מאוד פופולרי במרוקו – משלב מוזיקה ערבית עם רוק, רגאיי וראפ.
• אנדלוסית: מוזיקה קלאסית מרוקאית מהתקופה המוסלמית-ספרדית – יותר איטית ומלודית.
• Gnawa: סגנון שמקורו באפריקה השחורה, עם תופים וטראנסים רפטטיביים.
• פופ מרוקאי מודרני: כמו של Saad Lamjarred או Hatim Ammor – שילוב של אלקטרוניקה, ראפ, ואלמנטים מערביים.
כלי נגינה ייחודיים קָמֶנְגָ’ה (כינור ערבי) עוּד – כלי מיתר קלאסי קְרָאקֶבּ – כלי מתכת שמשמש במוזיקת גְנָאווה
לבוש ואווירה מסורתית בהופעות – הלבוש המסורתי (כמו גלביות וכפתנים) משתלב עם ההופעות, כולל ריקודי בטן וריקודי מעגל.
