זמר יוצר איכותי הוא אמן שמסוגל לא רק לבצע שירים בצורה מרגשת ומיומנת אלא גם ליצור את המוזיקה והטקסטים של השירים שלו בעצמו. הוא כותב ומלחין מוזיקה בעלת עומק, אמירה ייחודית, ומעוררת השראה. זמר יוצר איכותי נבדל בכך שהוא מביא קול אישי ומקורי, ומביע חוויות, רגשות, רעיונות ונקודות מבט מיוחדות על עצמו וסביביתו, לעיתים קרובות מתוך חוויותיו האישיות.
הוא בעל  כישרון לכתיבת מילים שמספרות סיפור או מציירות תמונה, ולחנים שמוסיפים עוצמה לאותם מסרים. תכונה נוספת: יכולת לתקשר עם קהל וליצור קשר רגשי באמצעות שיריו בהבעה אמיתית בכנות.
הזמר היוצר האיכותי בדרך כלל מתאפיין ביכולת להתפתח מוזיקלית עם השנים ולהתאים את סגנונו לפי השינויים שהוא עובר כאדם וכאמן, דבר שמוסיף ערך ועניין ליצירתו.

זמרים יוצרים ישראלים הבחירות שלי

1. שלום חנוך – אהבת נעוריי – השיר הזה מתאר בעדינות ובכאב את תחושת האהבה הראשונה, אפוף נוסטלגיה ורגש עמוק. חנוך מצליח לתפוס בשיר את הפשטות של האהבה המוקדמת, והלחן האינטימי תורם לאווירה האישית שלו.

2. אהוד בנאי – היום
אהוד בנאי, יוצר פואטי ומיוחד בנוף המוזיקה הישראלית, כתב וביצע שירים רבים שנוגעים ברגש ובנשמה. השיר “היום” עוסק בזיכרון, חרטות ותקווה להתחלה חדשה. יש בו תיאור כואב ואינטימי של הזדמנויות אבודות, תוך שילוב עם המוזיקה המלודית של בנאי שמחזקת את התחושה האישית.

3. אבתר בנאי – עד מחר.
הטון רומנטי רחום, שקט ומרגיע. אביתר בנאי שר במנעד קולי גבוה טעון בכוונה גדולה שיוצאת מתחושת אמת. שיר של מנגינה ורגש שמגיעים ממקומות של אהבה וחמלה. נפשו של אביתר שרה. מהשירים המרטיטים ביותר שיצאו במוסיקה המקומית.

4. ארקדי דוכין – מי אוהב אותך יותר ממני

כל מי שאוהב את השיר כפיור-לאב סונג – זה בסדר. אבל זה אינו פיור-לאב-סונג. הוא הרבה יותר.  המנגינה והטון משדרים את התחושה – גם אם אין יורדים לעומק כוונת השיר, וכידוע, מרגע ששיר הופך נחלת הכלל – הוא מופקע מיוצרו. המאזינים משתמשים בו לצורכיהם. איך שלא תהפכו את השיר של מיכה שטרית את ארקדי דוכין – הוא משדר סנטימנט עמוק. המינור של ארקדי לוקח בשבי.

5. עידן רייכל – ממעמקים

עידן רייכל ברגעים רומנטיים מופלאים שר על אור שיאיר למשמע צחוק קולה, ועל ירח שמאיר את דרכה בשובה אליו. כמלודיסט הוא פשוט, ישיר. סימטרי. כמעבד וכמפיק הוא מחפש את המעטפת הרב-אתנית התחושתית. ככותב מילים הוא משתמש בשפה פיוטית נשגבת כדי לתאר יחסים בינו ובינה, תחושות געגועים לבלתי מושג בספירות לא ארציות. השיר הזה הוא שיר אהבה מרגש ונוגע ללב, עם לחן עדין וטקסט שמדבר על אהבה עמוקה, געגועים והתמסרות.

6. שלמה ארצי – תחת שמי ים תיכון

הצלילים מלטפים, מזמינים לשיר על הכביש הראשי, קול ילדון (בן ארצי) מרכך עוד יותר. סקסופון מחמם. "כמה זה עולה לנו" מכניס אלמנט של המנון. מבחינת הבנה רגשית – זרם התודעה הזה שמערב מראות ומחשבות במעין אי סדר מתנגן כמו המוסיקה נבראה לו

7. ברי סחרוף – עיר של קיץ

רוק ישראלי במיטב שבמיטב. מיכה שטרית כתב על בריחה מהארץ, שנגרמת מתחושת חוסר סיפוק ואי נחת, חיים על הקצה, באקלים ישראלי מעיק, בלי אביב ובלי סתיו. התנאי לחזרה לארץ – מלחמה. המשמעות האירונית של הטקסט מתעצמת ע"י המוסיקה האפלה, העיבוד הסהרורי והביצוע המאופק של ברי סחרוף. האיפוק הוא שטוען את השיר בעוצמה דרמטית, מעניק לו עוד שכבת עומק שאינה קיימת במילים שחור על לבן.

8. מתי כספי – ברית עולם

המילים של אהוד מנור לא היו מקבלות את המשמעות שלהן ללא המנגינה המינורית-נוגה של מתי כספי והביצוע. השלימו זה את זה כדי להביע עוצמת הכאב והערגה שבשיר. שומעים את זה בטון של כספי.

9. יהודית רביץ – סוף לסיפור

שיר בן אלמוות על האהבה ומשמעויותיה הקשות – כשהיא מסתיימת. שיר על סיום אכזרי – דמעות על האיפור, חיוך שנפרם משפתותיה, אורות שנאספו, כמו סוף להצגה הגדולה – אחרי שהצופים עזבו וגם התשואות נדמו. מתחילים בעיבוד המיתרים הסחרחר שלו שותף ירון בכר ומטפס איתה לשיאי הרגש, שמוסיף עומק מימד דרמטי עמוק למלודרמה של רביץ, ללחן וביצוע שמתרגמים הכי מדויק תחושות של צער ענק.

10. קורין אלאל – ארץ קטנה עם שפם

קורין אלאל היא אחת המוזיקאיות הבולטות והייחודיות במוזיקה הישראלית, בעלת סגנון ייחודי, יכולת כתיבה מרגשת וביצועים עוצמתיים כזמרת יוצרת.   “ארץ קטנה עם שפם” – השיר הזה נוגע בלבבות של רבים בזכות הנימה האינטימית והאישית שבו. “ארץ קטנה עם שפם” הוא שיר שמדבר על ישראל, במבט רגיש ועם קריצה צינית אירונית, והוא מצליח להעלות תחושת שייכות, נוסטלגיה ואהבה למקום ולתרבות שבה גדלה קורין אלאל.

11. דודו טסה – הגולה
דודו טסה מקונן את הכאב בתערובת של צליל פופ ים תיכוני המשלב חטיבת מיתרים ערבית.  קולו הדואב הוא תרשים של תוגת הייאוש מאחורי סיפוריהם של גולים רבים, שאין להם כבר לאן לחזור. איבדו הכל. התרכובת של מזרחי, פאנקי, אלקטרוני מתחברת לקול הקודר שנוגע בליבת תחושת אובדן התקווה. אחרי פרויקט הכוויתים, מתברר שדודו טסה אינו רק מתרפק באוריינטציה של מוסיקה מזרחית. הוא גם מתחבר לעכשיו בצליל אתני-מודרני, שמבדל אותו כאמן אולטימטיבי במוסיקה הישראלית.

12. יהודה פוליקר – איך קוראים לאהבה שלי (ערב טוב ייאוש ולילה טוב תקווה)

מילות השיר שנכתבו ע"י יהודה פוליקר ויעקב גלעד בתקופת האינתיפאדה השנייה –  מקבלות משנה תוקף מצמרר. גלגל חוזר.
פוליקר שר על המבוכה הגדולה של החיים באיזור, תחושה של "יכול להיות יותר טוב, יכול להיות אסון". נע בין תחושת חושך מוחלט לקרן אור בקצה המנהרה הקודרת. קול מעומק הנשמה, משדר חרדה בלי להתבכיין. ככה שרים. בעוצמה מופנמת. והמנגינה, איך לתאר יופיה במילים? אבל יותר מכך, זהו שיר שחייב להיות מגויס בכל עת שחשים כי השמים נופלים עלינו, כי "זה בטח לא סיגריה אחרונה / זה מכונת המחשבות / שלא הצלחתי לכבות". 

צילומי סטילס – מרגלית חרסונסקי

מוזיקה ישראלית פייסבוק