בטח ששאלתי אם התקליט הזה יעורר בי צמרורים כמו פעם. התשובה: לא פחות. במצברוח מסוים – יותר. עכשיו במהלך השנה האחרונה, מלחמה, חללים, חטופים – פי כמה וכמה.

"כמו צמח בר" יצא  בימים של טראומה, של כאב עמוק, בימים שאנשים נזקקו לקול חם ומנחם. לחווה אלברשטיין  היה הקול הזה. ואלה לא היו ניחומים של ששון ושמחה. הטון, המנגינות, העיבודים העבירו עומק מבוכה, עצב, יגון ותוגה.   ובכול זאת שידרו נוחם.
חווה כותבת בפתח החוברת של ההוצאה המחודשת בדיסק: "כמו צמח בר היה תקליט של הזדככות, של רצון להפוך את התסכול, העלבון, האבל והכאב שעברו על כולנו אחרי מלחמת יום הכיפורים למשהו חיובי, לשינוי, לתקווה. היה בי צורך לנחם, לא לצעוק, לא להאשים.
"השירים בתקליט הזה מצאו אחד את השני כמו אנשים שמוצאים נשמות תאומות בתוך המון אדם. ואחר-כך מצאו השירים את האנשים שהיו זקוקים להם באותו רגע נתון בחייהם".

1. "אדבר איתך" מילים: רחל שפירא. לחן: אלונה טוראל. עיבוד: מתי כספי.

החליל בפתיחה מוסיף טון חם ותמים, לשירה התמה והלא דרמטית של חווה, ששרה "יש בי יש בי כוח אל תחוס עלי, אל תפריע לקוצים שלך לשרוט את רגלי" זה שיר של ליטוף למי שזקוק, וכאלה הטון והמנגינה – אימהיים, מפוייסים, מלטפים ומנחמים.   ואני חש כאן גם עומק של כמיהה להתחלה חדשה, להתרצות, להכרה מחודשת של האדם שנפגע.

2. "לכול איש יש שם" מילים: זלדה, לחן: חנן יובל. עיבוד: חנן יובל.

"לכול איש יש שם" עפ"י נסיבות חייו, שכניו, נופיו, חטאיו, כמיהותיו, אהבתו, תקופות השנה, מותו. חנן יובל הצליח לחוש את המנגינה המפכפכת בין המילים, מתגברת דווקא בעצובתה עד מחנק בגרון, והעיבוד האקוסטי נותן כוח לשיר ועושה ממנו שיר עם עוצמות אדירות. גם כאן חווה לא דרמטית. היא מצליחה להעביר את תמצית התחושה בטון מאופק, עם עומק אלמותי קודר.

3. "פגישה לאין קץ" מילים: נתן אלתרמן. לחן: נעמי שמר. עיבוד מתיכספי.

"כי סערת עלי לנצח אנגנך, שווא חומה אצור לך". שפתו של אלתרמן עתירת דימויים מפתיעים, עד כדי שהיא לוקחת את תשוקות המאהב לספירות יצריות הזויות. דווקא כאן המנגינה והעיבוד נותנים לשיר "אוויר", וחווה שרה את מנגינתה של נעמי שמר עם חיוך פנימי, יותר "קברטית", אבל גם עם רבע טון קודר משהו. מוסיקה קלאסית עברית.

4. "את תלכי בשדה". מילים: לאה גולדברג. לחן: חיים ברקני. עיבוד: מתי כספי.

טון הפסנתר הדרמטי הפותח קצת מנוגד למנגינה הרכה הקסומה של השיר. שיר על הליכתה הבודדת בשדה הרטוב, על ניסיון לחוש את הטבע, את פשטותם של הדברים שמותר בהם לנגוע ולאהוב, להיות שוב ענווה ונכנעת. הכול כאן מתחבר כדי להעביר את תחושתה של המשוררת. זה כמעט נס שמלחין מצליח לחדור ללב המשוררת. מה שנותר זה הביצוע, וגם כאן – חווה יותר מאשר מוסיפה את הטון הנכון לתחושת ההליכה התמה בשדה.

5. "חופים הם לפעמים" מילים: נתן יונתן. לחן: נחום היימן. עיבוד: ג’דאר מישל כהן.

יש משהו עממי רוסי במנגינה היפה שנחום היימן כתב למילים של יונתן. שיר על חופים שמעוררים געגועים. על האדם שיכול להישאר נטוש כמו החול. ליווי של גיטרה אקוסטית בא להדגיש את המילה, להבהיר את קווי המתאר של המנגינה הקסומה, היחידה במינה. וחווה? חווה שבוייה בקסמו, מעניקה לו את אהבתה, את מלוא געגועיה.

6. "השכם השכם בבוקר". מילים: רחל שפירא. לחן: סאשה ארגוב. עיבוד: מתי כספי.

מול הסערה של הבית הראשון ("השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו") , מגיעה מנגינה מפייסת בבית השני ("אחר-כך עלתה השמש מול עינינו הליאות") המנגינה המופלאה של סאשה, מעבירה את התחושה של מי שיצאו לראות את מה שעשתה את הסערה, ובכול זאת מחפשים את השמש שאינה פוסחת על הטראומה,  אבל מאירה באור חדש פצעים גלויים. הטון של אלברשטיין כאן דרמטי אבל גם מנחם ומלטף. מנגינה שנולדה ברגע של התעלות, ואם הייתי בוחר שלושה שירים גדולים של חווה, השיר הזה היה ביניהם.

7. "ימי בנימינה" מילים: אהוד מנור. לחן: מתי כספי. עיבוד: מתי כספי.

לחזור אל הימים היחפים של בנימינה, אל הילד שדיבר עם כוכבים והמתיק סודות עם סביונים. חווה מספרת את סיפורו האישי של מנור. היבט הנוסטלגי מייפה את העבר. חווה לא משתפכת בגעגועים, אבל מצליחה לבטא געגוע בשירה מאופקת. גם הלחן של כספי אינו מתפתח לשיא, אלא נע על מי מנוחות. זה יופיו.

8. "כמו "צמח בר" מילים: רחל שפירא. לחן: נחום היימן. עיבוד: ג’דאר מישל כהן.

אש זרה הדליקה את לילותיה. מחר היא תהיה רחוקה, תהיה צל חולף בשדותיהם, סוד נסתר. עד עכשיו היא הייתה ביניהם כמו צמח בר. ללא ספק אחד השירים היפים שנכתבו בשדותינו. מילים, לחן, וגם הביצוע שמעניק לטקסט הזה עומק. חווה שרה עם נשמה.  השיר הזה בעצמותיה.

9. "שיר ליל שבת". מילים: יהודה עמיחי. לחן: משה וילנסקי. עיבוד: משה וילנסקי.

"התבואי אלי הלילה/כבסים כבסים כבר יבשו בחצר/ מלחמה שאף פעם לא די לה/ היא עכשיו במקום אחר".

זה האחד הביצועים היתר ייחודיים בתקליט, מהורהר-קודר, בעיבוד מורכב של וילנסקי, צ’לו יפהפה בפתיחה, עם אלמנט ג’אזי אפלולי, שמוסיף מימד אינטימי לשיר. חווה מצליחה בטון הטראגי לשדר את עוצמת הבדידות והניכור של עמיחי. גם הלחן והעיבוד, בהשראה קלאסית, משדרגים את אלברשטין בשיר הזה.

10. "אחרי מותי" מילים: ח.נ ביאליק. לחן: ציפי פליישר. עיבוד: ג’דאר מישל כהן.

ביאליק כתב על סיטואציית אחר-המוות. אדם שמת טרם זמנו, ששירת חייו באמצע נפסקה. והיה לו עוד מזמור אחד שלא הספיק לכתוב. אובססיית היצירה. ציפי פליישר התמודדה עם הטקסט, וסיפקה לחווה אלברשטיין לחן מורכב. העיבוד מתחשב (לכלי מיתר לקונטרבס)  במורכבות הזו, וחווה מצליחה להעביר את סיפור המשורר בכול עוצמתו, בלי לפספס מילה.

11. "אמרה האשה". מילים: תרצה אתר. לחן: משה וילנסקי. עיבוד: משה וילנסקי.

האשה מחכה לבנה שיחזור שלם. זה הבן האוניברסאלי כמו האשה האוניברסאלית. תרצה אתר כתבה על יחסי אהבה שהם עניין טבוע בטבע האנושי. המילים, המנגינה, העיבוד, הביצוע המאוד מרוגש תחושתי, הופכים את השיר הזה לפנינה מוסיקלית בת אל מוות.  ריגושים.

12. "שלכת" מילים: אמנון בקר. לחן: ינון נאמן. עיבוד: מתי כספי.

אחרי אלם הרוח, בשקוט הסערה והצלילים, נותר שיר אחד על עלה וגם הוא פתאום נשר. גם את הקול נשא רוח צלמוות מסביב. זה שיר קצר שכל אות וכול צליל מעבירים את העיצבון שבשלכת. חווה לקחה את השיר את המקום הזה של הקדרות העמוקה, של הצלמוות והיא שרה: "נומו ילדי שירי". ושוב – קלאסיקה.

דיסק 2: 6 שירים מהדיסק כפי שהוקלטו בהופעותיה החיות של אלברשטיין: "אדבר איתך", "את לכי בשדה", "ימי בנימינה", "פגישה לאין קץ" (צוותא, 1976), "לכל אשי יש שם", "כמו צמח בר" (תוכנית ליום הזיכרון, 1975)

בונוס: ""כמו צמח בר", קטע מהסרט "דודי ורעי", 1974.

צילומים: מרגלית חרסונסקי