יהודה פוליקר מתגעגע ל"אנחנו" של פעם. מה זה ה"אנחנו" האידילי הזה? ישנם הקשרים שונים של ה"אנחנו" שהישראלים שותפים להם. זה יכול להיות ההקשר ההיסטורי-תרבותי-לאומי, זה יכול להיות ה"אנחנו" הדתיים או ה"אנחנו" החילוני ליברלי. פוליקר אינו נכנס לסוג ה"אנחנו". אצלו לפי השיר, זה סוג של תודעה עצמית ייחודית.
המנגינה והטון הם התרפקות עצובה במסלול מיד טמפו נגיש. קולו משדר דכדוך דרמטי מתוך הזדהות אמת עם חיפושי "אהבה ואמת" של פעם. האם היה כאן עולם אחר? האם זו רק התרפקות? השאלה חסרת משמעות, כשמדובר  בתחושה שהייתה כאן ארץ אחרת של "אנחנו היינו כולם/ מחפשים אהבה ואמת".
המוסיקה מעבירה לחלוטין לעולם של פוליקר, שיש בו סממנים ים תיכוניים מובהקים, הבעה ייחודית של זמר שאנסונייר ששר ממעמקי ליבו. אצל פוליקר ה"אנחנו" משדר געגועי אמת לימים אחרים.

פוליקר: " לפני כשמונה הלחנתי והקלטתי שיר שקיבלתי מיהונתן גפן. א השיר לא יצא כי הרגשתי שעדיין לא הגיע זמנו. בתקופה ההיא אמנם החל כבר הניכור החברתי, אבל ה"אנחנו" עדיין היה קיים. במהלך השנים היו מספר פעמים שבהן חשבתי להוציא את השיר, אבל תמיד הרגיש לי שזה עדיין מוקדם מדיי, שצריך לחכות לזמן הנכון… לפני כחודש, בשיאה של המחאה החברתית והשסע שנוצר במדינה, נזכרתי בשיר ובמילותיו הנכונות של יהונתן גפן. ,החלטתי שאין עוד למה לחכות, השיר חייב לצאת לאוויר העולם.  ביקשתי שימצאו לי את ההקלטה הישנה והתחלנו בהכנות להוצאת השיר. שלושה ימים לאחר מכן, טרם הספקתי לבשר ליהונתן שהגיע הזמן של השיר, התבשרנו בתדהמה על פטירתו.
יהונתן יקר, אני מקדיש לך את השיר, מצטער שלא הספקתי לעדכן אותך קודם.. כמו תמיד, מילותיך חדות ובעיקר רלוונטיות. שכולנו נהיה בריאים, שיהיה פה טוב יותר, וש"אנחנו" יחזור…"

יהודה פוליקר אנחנו במאי: טל אלקלעי

הו איך האמנו/ בדרך שלנו/ היינו יפים/ צעירים ושמחים/ שאנחנו היה פה/ שנינו צחקנו
ועכשיו בלי אנחנו/ שנינו בוכים/ ועכשיו בלי אנחנו/ שנינו בוכים
אנחנו היה אתה ואני/ ואחד משלנו לא משלהם/ ואחרי שאנחנו כבר לא איתנו/ נשארנו רק עם אתם ואתם
פעם אנחנו היינו כולם/ מחפשים אהבה ואמת/ זה היה יום רגיל/ לא קר ולא חם/ היום שבו אנחנו מת

עשינו כל מה שאנחנו אמר/ בלי לשאול שאלות/ עד הבוקר דפקנו שתיה על הבר/ כן, אנחנו ידע לבלות
וגם כשהם ואתם רבו/ אנחנו תמיד הרגיש צודק/ אנחנו היה אחד מאיתנו/ ובלי אנחנו הבית ריק
אנחנו היה אתה ואני/ ואחד משלנו לא משלהם/ ואחרי שאנחנו כבר לא איתנו/ נשארנו רק עם אתם ואתם
ופעם אנחנו היינו כולם/ מחפשים אהבה ואמת/ זה היה יום רגיל לא קר ולא חם/ היום שבו אנחנו מת

אז אם אנחנו שומע אותנו/ שישלח לנו אות או קרן של אור/ כי בלעדיו בודדים כולנו
אז איפה אנחנו/ אנחנו תחזור
אנחנו היה אתה ואני/ ואחד משלנו לא משלהם/ ואחרי שאנחנו כבר לא איתנו/ נשארנו רק עם אתם ואתם
ופעם אנחנו היינו כולם מחפשים אהבה ואמת/ זה היה יום רגיל לא קר ולא חם/ היום שבו אנחנו מת

פוליקר פייסבוק