האם התכוון ל- מה התכוון המשורר? שיר לעיתים מותיר אותך מהרהר, חוקר, מתחבט. האם הוא מצליח להבהיר את כוונת המילים? הבעיה של כותב השיר הזה, שהוא לא מכיר בכוחן של מילים לדייק כוונה, לשקף אמת. מילים מותירות אותו ספקן. האם הספק מבטל את כוחן של המילים "לדבר" אלינו, כפי שהן, לייצר חוויה אולטימטיבית שמנצחת את הספק?
יוני רכטר לקח את הספק למקום מלודי-רומנטי בהרמוניה יפה. מעניין איך הגיע דווקא למוסיקה המסוימת הזו כדי לבטא את המהות התבונתית של המילים. המנגינה יוצרת הלך רוח נוגה משהו. רכטר פיתח מורכבות מוסיקלית כדי להתחבר לתוכן השיר. הוא נפתח באקורד מוכר בנגינת הפסנתר. ההמשך הוא מהלך מורכב המייצר דרמה קטנה – בקולות המתווספים, בעיבוד לכלי נשיפה. רכטר העניק לשיר נפח – מעין נרטיב מוסיקלי אישי,
מצד אחד זה יוני רכטר במיטבו, ועדין מקונן בי ספק אם שיר כזה נועד להלחנה. במילים פשוטות: חשתי יותר "תרגיל" הלחנה מתוחכם הנועד להפיח חיים במילים יותר מאשר אינטראקציה בין המילים למוסיקה.
**** יוני רכטר: "כשאתה קורא טקסט של שיר בפעם הראשונה, לא תמיד אתה יודע אם תלחין אותו בהמשך. לפעמים יש הפתעות ודווקא טקסטים שנראים קשים בהתחלה מתנגנים די מהר ליד הפסנתר. כך קרה לי עם השיר הזה שאת מילותיו כתב דן מינסטר. הטקסט מדבר על התהליך הקסום שלעולם אינו ממש ברור אך בסופו לפתע נוצר שיר. העבודה על הקלטת השיר באולפן הייתה יצירתית ומעניינת, זו עבורי פעם ראשונה בה אני משתף פעולה עם המפיק המוזיקלי אלעד אדר."
יוני רכטר לא תמיד
לא תמיד אתה יודע מה המילים אומרות/ למה הן מכוונות ועל מה הן מצביעות,
מה היפוכן אם יש להן כזה/ ואם הרזה שמן או השמן רזה.
ולא תמיד אתה יודע למה הייתה הכוונה/ איפה זה בכלל התחיל ומה הייתה המטרה,
אלה רק מילים שהתחברו לכדי משפט,/ שלפעמים אומר הרבה ולפעמים מעט.
ואיש אינו יודע מאין זה הגיע ולאן הכול הולך/ ואיך פה בלי משים השיר מתחיל להיכתב,
אבל על מה הוא מדבר ואם ייתם האם ישוב/ לא אנחנו לא נבין זאת גם אחרי שהוא כתוב.
אלה המילים, אין כל ספק, או שמא דווקא יש/ מי יודע, אם זה טוב או רע, או שיהיה חם אש,
בלעדיהן אין כלום, רק שקט ודממה / גם השקט המוחלט אינו אלא מילה.
איך שתסובב את זה תגיע לאותו מקום/ כמו שהיה אתמול וגם היה שלשום,
אתה עובר והן הן נשמרות/ ומקיימות את הספק שהן קובעות.
