יש עוד הופעה כזו? תרשמו אותי. 30 מלאו לקריירה של יזהר אשדות – סיבה יותר ממוצדקת לאירוע חגיגי עם חברים. הקשבתי בהנאה לשיתופים ולדואטים. אני נלקח כל פעם מחדש בשביים של אחדים מהקלאסיקות שלו. קחו את "זמן קסם" עם ברי סחרוף שהוסיף לו עוצמה רוקית סוחפת. "דמעות של זעם ומילים" שעולה מחדש לכביש הראשי עם נוסעת נפלאה כמו דנה ברגר בהמשך עולה עוד נוסעת מבורכת – רונה קינן שמשתתפת בסרט המתח "הירושימה שלי", ואיך הם שרים יחד "אל תתאבלי כי ענוג הוא הלילה ואין סימן לבואו של אסון עירוני". דואט מרתק. מעבר לסולו גיטרה מעצים.
"מוניקה סקס" מצטרפת לאשדות כדי לצמצם את המרחק מ"במרחק נגיעה מכאן", כרמל אקמן מוסיפה רגש הומה לבלדה "איך לאהוב אותך". פיטר רוט הוסיף את האלמנט הרוקיסטי שלו ל"זריחה על המדבר", כשהלב קורא לפגישות חדשות בערים רחוקות. גם כאן יש לגיטרה תפקיד חיוני מעצים בין השחורות.
ירמי קפלן , קאבריסט מעולה, מוסיף את חלקן ל"צילו של יום קיץ" , מהשירים היותר מובחרים של אשדות, והדואט וכמו סחרוף ב"זמן קסם" מעניק יופי מחודש לשיר כשהם שרים "ריח אבק בשערך/ אפלולית מבטך/ בצילו של יום קיץ הולך ודועך", פואטיקה מופלאה של אלונה קמחי שיזהר אשדות העניק לה קסם מכשף לב. ואז – מלך שלך" עם מיכה שטרית, קולות, מנגינה וקצב שחוברים לשיר שובה לב.
אשדות לא השתנה לנו. כבר רץ עם זה המון שנים. נשאר במיינסטרים של הרוק עם עיבודים מצוינים, עם מלודיות מחניפות, עם קלידים שנשמעים הרמוניים, עם גיטרות שמצלצלות יופי , עם מקצבים סימטריים.
חיפשתי את "נועה של הים" – לשווא. ומה עם "יש לך אותי" ו"איש השוקולד"? אי אפשר תקליט מסכם קריירה בלי השירים האלה. אין בעיה להתאהב מחדש, למרות שהרוב ישן, ועם השירים האלה הייתי מתאהב יותר.
יזהר אשדות, ברי סחרוף – זמן קסם
משתתפים: ברי סחרוף, דנה ברגר, דני בסן, ירמי קפלן, כרמל
אקמן, מוניקה סקס, מיכה שטרית , פיטר רוט, רונה קינן, תיסלם
