השיר הזה נשמע יותר מדי "מתורגם", מעין מדריך לא קוהרנטי, מבולבל למדי למטייל האובססיבי הכולל המלצה/ התרעה נוכח מצב העולם וטבעו של האדם, וגם איזשהו חומר למחשבה – העולם הזה הוא רק אמצעי לאושר המושלם, ולעולם לא נשיג אותו כאן באמת.
"אנשי הגן", דותן קוניגיס ורות מאירי (זוג נשוי) מבהירים כי זוהי גרסת כיסוי לשיר של הלהקה זוכת פרס הגראמי טינאריוון (Tinariwen) שמקורותיה בצפון מאלי אשר באפריקה. לא מדובר בתרגום אלא בטקסט שכמו נבע מהשיר האפריקאי שמדבר על עוולות העולם, וכמה חשוב שנהיה ערים להם כי גם אושרנו תלוי בכל. היומרה הולידה טקסט לא לכיד, המוסיקה המושרת כהמנון משמשת לו דבק, השירה הקולקטיבית-שאנטיית העניקה למקור מידה של מלודיות מערבית. השיר לא משדר מצוקה אלא דווקא חוסר מתח ודאגות, שלווה, רוגע ונוחם. אינני יודע אם לכך התכוונו "ילד הגן", אבל הטון וההרמוניה משדרים את התחושות האלה במוסיקה שהשאירה אותי לא חם לא קר. ההמלצה היא לצפות בקליפ הנפלא של השיר המקורי (למטה), וגם אם אינכם מבינים, הוא מקרין את האותנטיות שחסרה בגרסת הכיסוי.
ילדי הגן אל תלך
Tinariwen – Nànnuflày
אל תלך, רק הגעת/ הסתובבת בעולם אתה בטח רעב/ העולם כל כך גדול/ אתה בטח עייף
אל תלך..
ראיתי מקומות, הצער ברחובות שר/ עבד רע מולך/ ואדם שונא אדם/ על פשעי הרשעים/ ילדים משלמים בדם.
אל תלך..
בסמטה קטנה, שמעתי בכי של ילדה/ בעולם של חזקים/ היום היא חלשה/ עוונות בחול כתובים
עם כל גל הם נמחקים./ אל תלך….
יש הרבה ברירות, אבל יש רק אמת אחת/ אפשר ממנה להתעלם/ אבל לא לעולם/ כל עוד מישהו סובל
גם אשרינו לא מושלם/ אל תלך…
