אחרי כתב האשמה נגד מי שגרם לה כאוס ובלגאן, היא בכל זאת, משאירה את החולצה שלו אצלה. התרסה, או געגועים? נראה שהמכתב נגד הגבר העיוור, שרואה רק את כל מה שמספק אותו – משני. העניין המרכזי בפוסט פאנקיות הקלילה ובהפקה המעודכנת. גרוניך מיישרת קו עם מהה שהכי הולך. המיד טמפו הזה מאפשר לשחק עם קולה על מצע אלקטרוני פריך.
לא מרגישים משבר או טראומה או כאוס קריטי, אלא חופש מחויך במוסיקה קפיצית שעולה לנתיב המרכזי עם משב רוח צעיר תיאטרלי בוטה ורענן. ים גרוניך מעזה לשבור גבולות ומוסכמות. היא עומדת יפה במשימה. העיבוד מעצים אותה. השאלה המסקרנת היא אם הסגנון הזה יהפוך למרכיב ייסודי בתוך המוזיקה שלה.
ים גרוניך כאוס
וואלה יופי/ על מי ׳תה בא/ שוב תה גבר מול כל החברים שלך
אין לך אופי/ משוגע/ כותב לי הודעות ואז אתה משכיב אותה/ לישון
סיבוב אחרו/ מזמן אתה לא אצלי במקום הראשון
הכל בדום/ עצור זה אדום/ תה לא עובר אצלי כי אין לך רישיון
להיות איתי
זה נגמר איתי/ כאוס אמיתי / זה נשאר איתי/ השארת לי פה ים של בלאגן
כאוס אמיתי
איזה צחוקים/ אין אותי/ נתתי את הכל ומה אתה נתת לי
שיט בסטוקים/ לא איתי
נשבעת כל הזמן חושבת על מתי אתה גומר/ כבר לדבר
ואיך הכל איתך תמיד מוטיב שחוזר/ אתה עיוור
תמיד רוצה יותר/ רואה רק את כל מה שמספק אותך , חבר
אל תשחק איתי
זה נגמר איתי/ כאוס אמיתי/ זה נשאר איתי/ השארת לי פה ים של בלאגן
טוב טוב תקשיב שניה
אני רוצה שנסיים את זה/ אה ושומע החולצה שלך נשארת אצלי/ ביי
