שלוש פעמים במהלך הערב חיפשתי  אותו אי-שם בשורות האחרונות של ההיכל. להתחכך עם קהל – חלק מהילולת אלטון ג'ון שלו.  ירמי קפלן השאיר את הבמה מאחור ורץ ליציעי הקהל להסתחבק, לעשות סלפי ולגלוש על מעקה המדרגות של ההיכל.
ירמי הקדיש את המופע ללהיטים של אלטון ג'ון מהשבעים, רובם כוסו ללא הרף ע"י אמנים רבים. אני נזכר ב"כיסוי" הראשון של להקת  "ליל שלושת הכלבים" ל-"Your Song" מהאלבום השני שלו ב-1970, חודש לפני שהמקור של אלטון ג'ון בכלל יצא."המי" עשו את Saturday Night, האינטרפרטציה הבלתי נשכחת של ג'ימי סקוט ל Sorry Seem נשארה ייחודית לנצח, ולא לשכוח את בילי פול שר Your Song.

Sorry Seems to Be the Hardest Word

קאברים של ירמי קפלן לאלטון ג'ון עושים סולד אאוט בהיכל התרבות – כן, באולם הגדול! הייתם מאמינים? תישאל השאלה: האם כדי לעשות אלטון ג'ון, אתה צריך להישאר "הילד הנצחי של הרוקנ'רול", כפי שכינו אותך – בגיל 61?
בראיון שערכתי איתו לפני כמה שנים  הודה קפלן: החיים בשלב מסוים שלהם אינם כבר רוקנ'רול, הגם שבנשמה עוד קיים חיידק שאי אפשר להרוג. לפי המופע בהיכל, החיידק הזה הפך מחלה אוטואימונית.
"קרוקודייל רוק" בהדרן לא השאיר מקום לספק. הפסנתר (שעליו ניגן במיומנות ערן מיטלמן) השתטח עליו, נשכב עליו, עמד עליו. זה היה מפגן פיזי מאוד. מעניין היה לשקול את ירמי לפני ההופעה ואחריה. בלדות? מ – Your Song, שפתח את הערב, ועד – D'ont Let The Sun Go Down  שממשיך להפעים.

קפלן לא התיימר לחקות את אלטון, הוא נגע  באלטון האקסהביצוניסטי, השואמן האובססיבי, ניסה לספר את סיפורו. שעתיים וחצי אחרי אפשר לקבוע, שזה ללא ספק פרק מעניין בקריירה של ירמי קפלן, אחרי למעלה משלושה עשורים של יצירה עצמאית והתנסויות שונות ומגוונות של רוק ומוסיקה אלקטרונית. קפלן כנראה היה חייב לעצמו להפוך אהבתו הגדולה למופע בלי לגעת בשיר אחד מהרפרטואר הרגיל שלו. ההפתעה היא שהקהל הצביע ברגליו. התלהב לשמוע אלטון גם בגרסת קאברים של זמר ישראלי!
ביקורת? הייתי מקצר ואפילו מייתר את קטעי הקישור, שמנסים לספר חלקים מהסיפור של אלטון ולשכנע שהשירים של ברני טופין, כותב המילים, עמוקים. הם (קטעי הקישור) נעדרי הומור, מייגעים עד שיעמום. קפלן יכול להרשות לעצמו לרוץ עם הערב ללא "הרצאות". גם הדהירות התכופות אל  מרומי הקהל יותר מאשר הן מסעירות – מורידות מתח ומורחות את המופע. הגימיק הזה כבר משומש. התוספת של מקהלת נערות (מקהלת פרויקט ילדי המוסיקה של יפו.) כמעט לכל אורך המופע הצדיקה את עצמה רק בשירים אחדים. השימוש התכוף בה, לא תרם לגיוון בעיבודים.
מילים טובות: ירמי הולך רחוק בקשר עם הנגנים, בתאורה, בעיצוב וידיאו, בהגשה קולית טובה, באנרגיות האדירות. המחווה שלו לאלטון בהחלט פותחת מחדש קלאסיקת פופ שנות השבעים למי שמתגעגע לשירים האלה, גם אלה שלא ידעו אותו ואת התקופה.

Your Song

Crocodile Rock

נגנים: ערן מיטלמן – פסנתר, רן שמעוני – תופים, עמיר רוסיאנו ג'נגו – בס, ניר גבע – גיטרה, אסף מידן – קלידים ומחשב.
סאונד: עודד גזית | תאורה : איתמר גבאי | Vj: דור אילן | ניהול במה: רועי גזית

Your Song
Daniel
Bennie and the Jets
I Want Love
Candle In The Wind
Guess that's Why they Call it the Blues
Take Me To The Pilot
Sacrifice
Rocket Man
Tiny Dancer
Lucy in the Sky
Saturday
Goodbye Yellow Brick Road
Don't Go Breaking My Heart
I'm Still Standing
Don't Let The Sun Go Down
Sorry Seems To Be the Hardest Word
Crocodile Rock

צילומי סטילס: מרגלית חרסונסקי

אלטון ג'ון קאברים

ירמי קפלן פייסבוק