אשרי המאמין, וישי ריבו נשמע כמאמין. אליהו בוא יבוא. אלוהים מציל יום יום. גם הגאולה תגיע. מה רע? המציאות מסביב – לא קיימת. הטון של ריבו נוסך סוג של מלנכוליה מפייסת, שיכולה לשמש תרופת הרגעה במקום, שמתכונן יום יום יותר למלחמה מאשר לגאולה. אשרי טוב לנו שיש מאמינים בטוב.
האם אמונה תציל ממוות? עם תשובה לשאלה הזו ישי ריבו כנראה לא יתמודד. הוא בא להרגיע, לנחם, לעודד בקול רחום וחנון. הישועה העתידית מסתמכת על עדותו האישית, שאלוהים מציל אותו כל יום. המוסיקה אגב אינה "יהודית", אלא פולק קאנטרי בואכה פופ מיינסטרים ענוג. השיר נעים זמירות, לוטף, מאיר פנים. ריבו משדר אמת פנימית, עולה בקלות על הכביש הראשי של כל מי שאינם מעוניינים להתמודד עם מציאות קשה, כי הכביש של ריבו מוביל לאיזשהו מקום עתידי שכולו טוב. אמרנו כבר, אשרי המאמין?

זה קרוב לוודאי ,רחוק מלהיות ספק/ וככה זה, הזמן הזה עשה מזה עניין/ אבל זה רק עניין של זמן / עד שיסתדר / הציפיה היא גדולה, הניצנים כבר נראו/ וככה זה, העם הזה לא יניח לעצמו-/ עד שיבוא אליהו

זכור לטוב

פזמון: ואיך שהוא בסוף יהיה רק טוב/ הנה מוכנים, כמה עננים,/ לשוב לשטוף הכל/ ואיך שהוא בסבך, נגלה לי שביל של אור/ והוא מושך אותי, חצי בעל כרחי,/ מציל אותי כל יום

הציפיה היא גדולה ,ההשלכות גם כן/ וזה שנים שמחכים לגאולה/ ממש כמו בימים ההם/ בזמן הזה