את השיר הקדישה כריסטינה אגילרה לקהילת הלהט"ב ולקורבנות מתקפת הטרור  באורלנדו. השיר נשמע כניסיון ליצור המנון הסובלנות החדש. לא שיר שירעיד את אמות הסיפים של המוסיקה. מיינסטרים דרמטי צפוי. אבל כמו שאומר השיר המפורסם – כל מה שאנו זקוקים לו עכשיו זה אהבה, והבלדה הזו מגיעה בזמן. אגילרה היא אגילרה, סומכת על השיר שיגיע למקומות הנכונים. נדמה לי ש – Change כשלעצמו לא יהפוך לשיר האולטימטיבי ברפקטואר שלה. מצד שני, משדר שלוש דקות של מסר חשוב בתוך הסיוט הגדול. הטקסט הופך לעניין עיקרי בשירתה הנרגשת והכנה בתקווה לשינוי במצב הזה: :

“Who you love or the color of your skin, or the place that you were born and grew up in, shouldn’t decide how you will be treated”
When I was young I would look in the mirror
(Didn't know it then but now it couldn't be clearer…)
That I remember being filled with such wonder
Before learning that the world could be harsher

Who you love or the color of your skin
(Or the place that you were born and grew up in)
Shouldn't decide how you will be treated
Cause we're all the same when everybody's breathing

Waiting for a change to set us free
Waiting for the day when you can be you and I can be me
Waiting for hope to come around
Waiting for the day when hate is lost and love is found
Waiting for a change, waiting for a change
Change, change…