בקאבר ל – Scarborough Fair של סיימון וגרפונקל, ששרה שיר שפרינג, מורה למוסיקה מת"א – אף מנטור לא הסתובב. הגרסה שלה היתה מדויקת, נקיה, אפילו עם פרשנות יפה – מעט מהורהרת. עברי לידר לא הסתובב למרות שאהב – משיקולים אסטרטגיים, שנוגעים להרכב הנבחרת המאוד "נשי" שלו, אבל הוא הבחין כי יובל דיין מאוהבת בביצוע, מתה ללחוץ, אבל שותפה לכיסא, שלומי שבת, שנשאר אדיש – מנע (באדישותו) את הבחירה המוצדקת, שלא קרתה. "זה לא הסגנון שלי", אמר שבת לעברי לידר, אבל לחלוטין לא איפשר לבת זוגתו לכיסא ללחוץ.
עברי לידר, שהרגיש בהחמצה, ניגש למתמודדת מאחורי הקלעים – כמו כדי להתנצל. זה הזמן לקבוע: שלומי שבת ויובל דיין  הוא צירוף שגוי בשולחן השופטים. נכון שיש לה סנטימנט אליו מהעבר, אבל הטעמים המוסיקליים שלהם שונים מאוד. העובדה שהפכו אותם לתאומים סיאמיים – מחבלת בתוכנית. שבת לא לוחץ על הכפתור, כשהוא שומע שירים באנגלית, עיוות קשה כשמדובר בעולם מוסיקה קוסמופוליטי, שבו זמרים נבחנים בשפות שונות, ואילו יובל דיין, כשופטת, נחסמת כאשר היא נאלצת ללכת איתו ראש בראש. התוצאה: שיתוק! את ההצעה שהיא נותנת לזמרים בבחירת המנטור – "לך/ לכי עם הלב שלך" – אינה מיישמת בעצמה. לעיתים היא מדברת בשם שלומי ובשמה. במקרה של שאנון יצחק היא אמרה: "הרגשנו שאת כל כך נעולה על הסגנון שלך, שלא יהיה לנו מה לתת לך"… ואני אומר לדיין: תתחילי להיות שופטת עצמאית תורידי את הנחמדות, ותתחילי לחשוב מקצועית. לזמרת כמו שאנון יצחק יש מה לתת, במיוחד לזמרת מודרנית כמוך.
כשל הזוגיות של שבת-דיין הוא חלק מפניו של שולחן שופטים די עקר, שבו בולט רק עברי לידר בשילוב של פיקחון, פתיחות, שמחת חיים מאופקת. נסרין קדרי לא הכי יודעת מה לעשות עם עצמה. להיות בדרנית מצחיקה, שופטת שטחית, צעקנית מטורללת. היא צרחה על אלמור אשכנזי מעכו ששר "באתי אלייך" כאילו הוא חייב לה משהו. "לא שומעים אותך מתאמץ… בא לי לא יודעת מה לעשות לך"…
דורון מדלי ממשיך להתפעם כמעט מכל נבחן, כאילו הוא המועמד הבא שלו לאירוויזיון, ואם במקרה הנבחנת שרה שיר של זמרת שהוא עבד איתה – שישו ושימחו. אליאור שמש, ששרה "ככה פשוט" של שירי מיימון – גרמה לו לעוף קודם כל על עצמו ועל הזמרים ש"התחילו את הקריירה אצלו"… שום חדש בממלכת מדלילנד.

אודישנים מוצלחים: נעמי גלעדי – Freedom, ניה גירוצקיה – You And I, שאנון יצחק – Friends, עינב נוה – "נסיכה שלי", שיר שפרינג – Scarborough Fair, נדב קרני – Talk Is Cheap

נעמי גלעדי – Freedom