מכה על חטא מעלליה ועינוגיה, מאשימה את מי שאחר את הרכבת אליה. את השיר של ליאל נחתום הייתי מעביר להסתכלות פסיכיאטרית. עד לקבלת התוצאות – נאזין לסיפורה של מטורללת – איך "בנתה את עצמה". המעבר החד ל"באת הלילה" משדר את דרמת התסכול שלה. ליאל אכן נמצאת על אוטוסטרדה אישית ומוזיקלית, מלנכולית גם מתקתקה, גם סוערת, מסתורית משהו במנעד הנמוך, צעקנית היסטרית במעלה הטווח הגבוה.
הגם שנדמה כי היא בולעת מילים, הפוטנציאל הקולי רגשי גבוה, במיוחד בסיום השיר, שבו ליאל מנמיכה טון ושרה נמוך ואינטימי בפראזה של תחושת אמת.
בגדול, ליאל מעבירה את הדרמה שלה אל רחבת המועדון בהפקת סאונד (EDM) שמעידה על ידע טכני, יצירתיות בשילוב אפקטיבי בין הסיפור למוסיקה.
ליאל נחתום למה לא עצרת אותי
תמיד זה אותן שאלות/ איך עוד לא המשכתי הלאה/ חיפשת אותי בנרות/ ואני על האוטוסטרדה
תמיד זה אותן תובנות/ להחזיק את הראש למעלה/ והכל כפרת עוונות/ בדיוק שהתחלתי לעוף אתה באת
אלף מסיבות ומטוסים/ אלף נפילות על טיפוסים/ רציתי את הכל מהכל ומעבר/ ככה בניתי את עצמי
מכל ההריסות והחיפושים/ הבאתי את האושר לידי/ הלב שלי הפך עשוי מאבן/ ככה בניתי את עצמי
באת בלילה/ כי נשברת, אם אהבת/ אז למה לא עצרת אותי?
באת, כשנזכרת / איחרת, איך איחרת?/ למה לא עצרת אותי?
מאז לא הפסקתי לרקוד/ תודה לבנות של סש״א/ פרופסורית בלחכות/ אין על הזריחות של אחרי הבאסה
ניסיתי לשמור בסוד/ שלא תישא בתוצאות/ כי עד האהבה הבאה זו אני/ ובא לי להיות כזאת של
אלף מסיבות ומטוסים/ אלף נפילות על טיפוסים/ רציתי את הכל מהכל ומעבר/ ככה בניתי את עצמי
מכל ההריסות והחיפושים/ הבאתי את האושר לידי/ הלב שלי הפך עשוי מאבן/ ככה בניתי את עצמי
באת בלילה/ כי נשברת, אם אהבת/ אז למה לא עצרת אותי?
באת, כשנזכרת/ איחרת, איך איחרת?/ למה לא עצרת אותי?
באת בלילה/ איחרת, איך איחרת?/ למה לא עצרת אותי?