אל תחפשו בשיר הזה את הזמרת. אל תחפשו את המשוררת. דווקא בקודם של ליאל ארבוב "תרשום" גיליתי את "הדבר הבא". אמרתי על השיר: היפ הופ עשיר, מלודי, ג'אזי, בהרבה מובנים מורכב ומעניין יותר מהממוצע. לא חפרנית ניג'זית, אלא סטורי טלר שמכניסה את הדיבור למסגרת מוזיקלית קברטית אפקטיבית.
כאן הרושם כמעט הפוך: שיר שעובר לידי וממשיך הלאה. משתעשעת על "צא לי מהנוף" ביטוי עממי, שאומר – תתחפף מחיי, אבל הטקסט עצמו לא חלבי לא בשרי. ליאל ארביב מתנחמדת בשפה עדכנית בסיטואציה של המתוסכלת-נעלבת-סוגרת חשבון, אבל השיר לא ממש עוסק במהות של יחסים, אלא מרפרף רגשות בשטחיות קרה ודלה.
מה כן? פופ של משב רוח קליל, בליל של מילים שנדחס לפראזות קצביות מהירות בטון רך, במהלך מלודי קליט, אבל משאיר שובל מתפוגג, מחויך, נונשלנטי, הקלילות הבקושי נסבלת. אני, מכל מקום, נשאר מחוץ ל"נוף" שלה.
ליאל צא לי מהנוף
צא לי מהנוף/ מאמי איך עלית על מנוף/ תגיד לי בוא אני סופרת עד שלוש/ תצא לי מהראש
בייבי יש לי כמה תהיות/ תגיד לי רק איך לא קלטתי מראש/ שאתה לא מכניס אנרגיה טובה
קח את הדברים שלך וצא מהדירה/ תגיד לי באת לקפל תאווירה/ לקטוף אותי ממך
לא השארת לי ברירה
ואתה תחלום עלי בלילות/ רק כשתחבק אחרות/ תגיד לי פתאום/ שנגמר, ניראלי שהזמן עצר
מנסה לשכוח אותך/ זוכרת הכל
נתחיל כבר מהסוף/ צא לי מהנוף/ רד מהנוף/ בייבי עלה לך לראש
צא לי מהנוף/ צא לי מהנוף/ צא לי מהנוף
אם אתה שומע/ אתה כבר יודע/ שאתה נוגע/ וזה לא פוגע
תגיד זאת החרדה שלך מדברת?
כשהיא אומרת לי שטוב לה איתי/ ואז היא חוזרת מצטערת
נותנת לי כאפה לצד השני/ תגיד אם זה סרט אני ממהרת
לחתום את עצמי לתפקיד הראשי/ תמיד מיוסרת/ ואיך היא זוהרת
מוצאת את עצמי תפקיד משני/ אז עכשיו גיליתי יש גם אחרות
מה מאמי לא הבנתי אני אחת מיני רבות?/ תבין פה כל אחת מלכה ומגיע לה הכתר
אחרי הדיס הזה לא יספרו אותך ממטר/מדביק לי פלסטרים על פלסטרים
ומשתמש באחרות כדי להעלים ת׳כאבים/ אולי תסגור תרדיו לא תשמע אותי אם לא נעים
אז בוא תיקח את הדברים השארתי לי תחברים
זה נגמר/ ניראלי שהזמן עצר/ מנסה לשכוח אותך/ זוכרת הכל
נתחיל כבר מהסוף/ צא לי מהנוף/ רד מהנוף/ בייבי עלה לך לראש
צא לי מהנוף/ צא לי מהנוף
אם אתה שומע/ אתה כבר יודע/ שאתה פוגע/ וזה לא נוגע
