להקת פאנק רוק נשית מברייטון היא הצעקה האחרונה.. "Who Let the Dogs Out" הוא אלבום הבכורה של "למבריני גירלז" שזוכה לתשומת לב משמעותית בזכות האנרגיה הגולמית והפרשנות החברתית הלא מתנצלת שלו. זהו אלבום בכורה, המצב את למבריני גירלז כנוכחות בולטת בסצנת הפאנק העכשווית.
הלהקה הוקמה מאפרה של להקת הפאנק של ברייטון Wife Swap USA בשנת 2020, פיבי לוני (שירה/גיטרה), לילי מסיירה (בס) וקאט ג'ק (תופים) התאחדו כדי ליצור חומרים חדשים, והשיקו את Lambrini Girls כסצנת מחתרת בברייטון. ההופעות החיות המתלהטות שלהם צברו במהירות קהל עוקבים
"למבריני גירלז" הן שילוב של הומור גס וזעם של בטיפול בבעיות חברתיות. האלבום מכוון ישר לזרם הפאנק הבריטי עם רצועות כמו "No Homo", שבוחן מיניות גמישה , ו-"Love", שמשקף את הדאגה של הדוברת למערכת יחסים כושלת.
הזמרת-גיטריסטית פיבי לאני והבסיסטית לילי מסיירה נשמעות הם רדיקליות באופן מופגן.
השתיים שרות על נושאים כמו שנאת נשים, הומופוביה, אלימות משטרתית, אי שוויון מגדרי, קפיטליזם, משתלחות בשנאת נשים, שיטור גזעני ועד סקסיזם תאגידי בסגנון רוק מהיר, מכניסות למסיבת סוערת -פאנק,א-לה ג'ואן ג'ט. המסרים מוגשים הכי ישיר ופשוט ללא יתר העמקה. "Filthy Rich Nepo Baby" למשך עוסק בפוזה רוק שמאלני מזויף "שלא היה יודע מה זה סוציאליזם אם זה יכניס לו אגרוף בביצים".
מוסיקה? בל בנות למבריני איכשהו עושות את זה כמה שיותר תפל, וגם נשמעות כאילו כל מה שהן רוצות לעשות זה להקרין את הכעס שלהן לכולם, ליידע אותנו איך הן מרגישות בלי הרבה מה להוסיף. בסך הכל, זה בסדר לשיר (או לצרוח) על דברים חשובים, אבל זה הופך את המוסיקה שלהן להישמע יותר מעניינת.
תגובה אחת
יוסי, אני כל כך לא מסכים איתך. הישירות שלהן, נטולת הדימויים, זה אחד הדברים הכי מרעננים, כשאף אחד לא אומר כלום רק כדי לא לפגוע בטעות במישהו, באות שתי הנשים האלה ואומרות את הדברים כמו שהם. אף אחד כבר לא אומר את הדברים כמו שהם.
והמוזיקה, פגז! אני יכול להאזין לאלבום בלופ.