גברים כבר אינם בוכים בלילה. אובדן אהבתם נחשף לאור יום בעשרות שירים שמתכתבים עם ז'אנר הפופ הישראלי הים-תיכוני. איכשהו, שירים רבים מתנקזים ליום החתונה. הפעם, בזווית של האוהב המתייסר, שאהובת ליבו מתחתנת ממש הלילה, והוא אינו מסוגל להכיל את הכאב. "חור גדול" נפער אצלו בלב. חלק נלקח ממנו. הכאב והתסכול.
חדש, מקורי? ממש כלום. טקסט שייכנס למצעד השירים הנדושים. מה שמציל את המצב – זו המנגינה והקול היפה של מאור תיתון, שמשדרים תוגת אמת. תיתון אינו גולש לרגשנות יתר. יש משהו מאוד צנוע בביצוע של תיתון, שמקנה לו דרגת אמינות גבוהה. הפקה המוסיקלית עטפה בצליל אקוסטי מעודן של גיטרה קלאסית (מאור תיתון), פסנתר (נדב ביטון) וחליל (גל דהן). הגוונים האקוסטיים מסייעים לתיתון לשכנע, שהוא חש את האובדן. התחושה מגיעה ומחלחלת.
אצלי עדיין יום שישי רגיל/ קורא קצת עיתונים, קפה של בוקר/ אצלך יש מהומה/ היום את מתחתנת
אבל את בראשי את לא עוזבת
אצלי עדיין יום שישי רגיל/ עדיין מתלבט לאן ללכת/ אצלך יש חתונה/ חתן וכוס שבורה
ובלי להתכוון לחצת על הדק
ויש אצלי חור גדול בלב/ שרק הולך ומתרחב/ שונא להיות זה שאוהב אותך עדיין/ חבר אומר לי תוותר
היא כבר עם מישהו אחר/ שונא להיות זה/ שאוהב אותך עדיין
אז מה עושים בחרטה/ ומה עושים בעצב/ ביום שהתחתנת/ נלקח ממני חלק
בטח הוא צועד איתך/ שלובי זרועות אתם יוצאים לדרך / ואת יפה כל כך יפה/ מרגיש שנטרקה עליי הדלת
ויש אצלי חור גדול בלב/ שרק הולך ומתרחב/ שונא להיות זה שאוהב אותך עדיין/ חבר אומר לי תוותר
היא כבר עם מישהו אחר/ שונא להיות זה/ שאוהב אותך עדיין