מה מאיה בוסקילה רוצה בסך הכל? להיות מי שהיא, לבחור באמונה אמיתית (?), לאהוב, האם זה קרה? היא שוב לבדה, שלמה עם עצמה, מבינה שאלה החיים: "מה שהלך כבר שילך/ מה שנשאר שיתחדש/ זה לא כאב, זה החיים".
מלכת המלודרמות שרה מנגינה נגישה, מותאמת נפלא לקווי המתאר שלה בעיבוד משדרג. רגשנות יתירה? בהחלט, אבל היא הכי טובה בזה. מבחינתה – חשיפה רגשנית שכזו היא הכל. לא צריכה יותר. יתרון או מכשול? גם וגם. רגשנות מנופחת לא תמיד משיגה את יעדה. האותנטיות הרגשית אפילו מתפספסת, אם כי קשה בשיר הזה שלא להאמין לה.
מה שבטוח: מאיה בוסקילה עושה את מה שטוב לה בנאמנות לעצמה. האם הקו האומנותי הזה קידם באופן משמעותי את הקריירה שלה? נקודה למחשבה.
מאיה בוסקילה בסך הכל
רציתי להיות מי שאני/ בלי שיגידו לי/ שזה לא אפשרי
רציתי לבחור/ באמונה אמיתית/ אבל בדרך שלי
לפעמים מבט קטן בין השורות/ מאיר את כל מה שצריך לראות
פזמון: בסך הכל/ רציתי כמו כולם לאהוב/ רציתי לראות את הטוב ממרחקים
באת לי כמו אור/ אמן ותשמור/ על פי וליבי שווים/ בסך הכל/ רציתי הכל
מה שבחוץ כבר בחוץ/ אני שלמה בחלקי
שנים שרואים בפנים/ כמו קצף על מים שקופים
ואיך הכל פה מסתובב/ ואני שוב לבדי
מה שהלך כבר שילך/ מה שנשאר שיתחדש/ זה לא כאב, זה החיים
לפעמים מבט קטן בין השורות/ מכיר את כל מה שצריך לראות
פזמון חוזר..
צילום: דניאל קמינסקי
