מאז פריחת הטלנובלות, אני מכיר ישראלים שלמדו ספרדית. לי לא היו תוכניות מהסוג הזה, לא רק מפני שהטלנובלות הספרדיות היו מוקצות מחמת מיאוס. מאלומה ככל הנראה ראה פה ושם פרק טלנובלה, אבל גם הוא לא יגרום לי להיכנס למכינה לספרדית בסיסית. מה שאומר: הוא ימשיך לשיר, אני אמשיך לזמזם משהו בלי להבין. אולי לזוז משהו. גילוי נאות: אני לא מת על פופ לטיני עכשווי, בלשון המעטה, אבל אני מודע לכך,שבטופ של הלטין פופ סונגס בבילבורד האמריקני עדיין שולט וחוגג ה"דספסיטו" של לואיס פונסיודדי יאנקי. אני גם ער לעובדה שאת כתר המלכות בז'אנר הזה עומד לרשת מאלומה, הזמר הקולומביאני בן ה-24 שעושה סולדאאוטים מטורפים בכל מקום, וממש השבוע יביא את האלפים לפארק הירקון. רבים מהם בטח למדו לפחות את הספרדית של השירים שהוא שר. אחרים לא יבינו מילה, וגם לא מי יודע מה יעשו מאמץ.
עם אלבום חדש, שיר גביע העולם, ו – 10 מועמדויות בקטגוריית המוסיקה הלטינית של הבילבורד, מאלומה נמצא כבר בכל מקום, והוא רק ניצב עדייין כמעט על קו הזינוק – מה שהופך אותו לאמן הקולומביאני הצעיר ביותר שעשה את זה בגדול. הזמר של "El Préstamo" מנסה להוכיח שהוא אינו רק זמר של רגאטון, אלא אמן רב-פנים שיכול לרקוד, סלסה ורוק, יש לו נוכחות בימתית, אינטראקציה עם מעריצים, יכולת לשנות ז'אנרים בצורה חלקה ולשמור על אנרגיה לאורך 20 שירים.
להיטי הקלות-הבלתי-נסבלת הולכים נהדר. אין שום ספק: יש נוסחאות מוסיקליות לייצר אותן. מאלומה ניסה נוסחה על מסלול האמצע הזה. אני לא ממהר להשתמש במינוח "ממוסחר", אבל יש תחושה שז'אנר הלטין פופ נמצא בתחרות אגרסיבית, המולידה עוד ועוד מוצרי אינסטנט בידוריים במשקלים שבין נוצה לזבוב. לקהל הגדול זה לחם עם הרבה חמאה וממרחים לטיניים אחרים שיגיעו לפארק עם מאלומה.
Maluma – Corazón בהופעה
