מה רוצה אסף אמדורסקי מליבי נפתלי ששרה Unicorn של נועה קירל? הנה הניסוח שלו: " כל מבצע מדהים, פרפורמר נהדר היה יודע לקחת שיר ולהפוך אותו למשהו גוזמאי.. מי שמייצג את ישראל באירוויזיון צריך עור של פיל וכל מיני מיומנויות מוזיקליות ביוניות. לך אין יכולת לייצג את ישראל בתחרות?.
האם אמדורסקי מבין את הסרבול בנימוק שלו? "גוזמאי" הוא מי שמרבה לספר גוזמאות. "ביוני" – בעל יכולות על טבעיות. לא אנושי. לזה התכוון המשורר? היומרה של אמדורסקי מובילה אותו לדברי הבל. הגיעה לתחרות בחורה יפהפייה, ניסתה פרשנות משלה על השיר. הציגה שילוב של נוכחות ומוזיקליות. היא לא הבינה כלום ממה שאמדורסקי רצה ממנה. אם יש "חוקים" להופעה באירוויזיון – ליבי נפתלי מקיימת אותם. מרוב שאמדורסקי מנסה להצדיק דימוי של שופט מזן אחר – הוא נופל מהר היומרות שלו מטה מטה. עדן חסון, הבחור החדש בשולחן השופטים דייק בנימוק הפשוט שלו: "אי אפשר להתעלם מהכישרון ומהנוכחות שלך. הבעיה היא בדמיון לנועה קירל. לא היה נכון לבחור בשיר הזה. זה עדיין אינו מונע ממך לעבור".
מה רוצה קרן פלס מזוהר זכרוב ששר "לצאת מדיכאון" השיר שזכה לכותרת – "המנון המלחמה". ואלה דבריה של השופטת היו : "השיר שאתה שר צריך לבטא מי אנחנו דרכך". מילים פשוטות: פלס הטילה על זכרוב משימה לאומית. הייתי מזכיר לפלס: "אירוויזיון" היא תחרות פופ שהשירים שזוכים בה הם קוסמופוליטיים – לא מייצגים לאום, והזמר לא נדרש לגלם את מהות העם ממנו הוא בא.
השופטים מתיימרים להגדיר מהו זמר לאירוויזיון, אמפירי, אבל הניסיונות האלו סתמיים ואמפיריים. במקום לפשט – מסבכים. במקום לשפוט לגופו של ביצוע את איכויותיו של הזמר – מפנטזים על האירוויזיון.
נועה אהרון – "מנגינה"
זוהר זכרוב – "לצאת מדיכאון"
אור ג'יני – "Hero"
ליבי נפתלי – Unicorn
