מוטי ביקובסקי משתמש בטבע להביע רגש אישי. שימוש בטבע כדי להמחיש רגש נובע מהמהות של הטבע לשקף מצבים נפשיים כמטפורה. טבע הוא אוניברסלי, מה שמאפשר להתחבר בצורה עמוקה עם התכנים האישיים של השיר. המוסיקה כאן אף מהדקת יותר את האינטרקציה בצורה מוחשית. סיפורו של המהרהר המשקיף מחלונו בלילה מגיע עם תחושת רוח החוף שזורמת אליו ואל המאזין.
מהלך הפריטה בתחילת השיר מקדם הסיפור. התזמור עוטף אותו באווירה אינטימית. ביקובסקי משלב דיבור ושירה בהרמוניה יפה בטונים משתנים שמשדרים תוגה מנחמת. אוקסימורון לא הגיוני? להיפך: יופיו של השיר בקונטרסט הזה שבין עצבות והפגת צער.
קרדיט צילום: אייל קופמן
מוטי ביקובסקי רוח חוף
כוכבים של חורף בשמיים עלו/ עוד מעט עלים יפוצו לכל עבר
ומהחלון של הדירה החדשה/ הגגות הלבנים חשוכים עכשיו
כל אחד עלה אחד של אור יקבל/ יום מן הימים ייזכר וידע
אם תרצה ואם לא תרצה/ הימים האלה מתקצרים עכשיו
שוב זה חוזר אלי/ רוח חוף אור אינסוף
בקומה שלישית מחשבות משתנות/ ואני בטוח שהיא עוד תבוא
עכשיו לילה טוב יש עוד כמה שעות עד הבוקר
לילה טוב/ שוב זה חוזר אלי/ רוח חוף אור אינסוף
יש גם הזדמנות גדולה(לסלוח)/ אני רוצה לקחת אותה(לסלוח)
לבקש סליחה/ שוב זה חוזר אלי/ רוח חוף אור אינסוף
תגובה אחת
כמי שמכיר את החומרים של ביקובסקי לאורך השנים, אי אפשר להגיד שהוא מזכיר או נשמע כמו! ביקובסקי הוא אומן אינדי מהחשובים והמרגשים שפועלים פה בשנים האחרונות, היצירות שלו לוקחות את השומע למסע ארוך לתוך ניבכחי הנשמה, לפעמים בצורה פסיכודלית ולפעמים נוגה הקומפוזיציה תמיד מעניינת ואוצרת בתוכה הפתעות אין סוף. ממליץ בחום לפנות שעה ולהקשיב לאלבום כולו שיתאפשר חוויה מובטחת!!!