מה אומר לכם אוקטובר? למיכל שפירא הוא אומר "אבן מכוסה באהבה ובפרחים". מבחינתה – כל אוקטובר יישאר שלו. כמו המנגינה של צ'ייקובסקי ("שיר סתיו"), שבהשראתה נכתב השיר. זהו שיר עצוב מאוד. הפסנתר, הקול פוגעים במרכז הרגש. היא מחפשת חיבוק חם בחיקו של איזה בר להתנחם במשקה. הכוס שלה בוכה.
השקט שהופך זעקה נואשת של "אוקטובר תמיד יישאר שלך".
שפירא שרה ממקום עמוק מאוד. רק סייסמוגרף מוזיקלי יעיד כמה היא קרובה לתהומות הצער העמוק. הייתי מתרגם את הטקסט גם לצרפתית, כי זה נשמע כשנסון בעברית. מלודית להפליא, שרה באיזונים טונאליים מדויקים. צערה עובר ומחלחל.
** השיר "אוקטובר" מספר את הרגשות של מיכל שפירא לאורך השנים מאז מותו של בן זוגה אורי סלונים ז"ל, באוקטובר 2011.
מיכל שפירא: "עברו בדיוק 4 חודשים מאז השבת השחורה. אוקטובר כבר לא יישאר אותו הדבר עבור כולנו. כתבתי שיר לפני 7 שנים על הכאב הפרטי שלי שבמקרה גם הוא בחודש אוקטובר. מאז הוא חיכה לצאת לעולם. לא יכולתי בסיוטים הכי גדולים שלי לשער שחודש אוקטובר יהפוך לכזה סמל של יגון לאומי קולקטיבי, אבל מאז ה-7.10 הרגשתי צורך לחלוק את השיר הזה בתקווה שאולי הוא יוכל לתת קצת נחמה לעוד אנשים".
מיכל שפירא – אוקטובר. צילום, בימוי ועריכה: מישה קונובלנקו
כל אוקטובר זה אותו סיפור/ אני והרחוב עושים פרצוף של סתיו
השמש מציקה פתאום בקטע לא ברור/ וגם העננים מפנים לי את הגב
שוב שכחתי ת'ז'קט כשברחתי אל החוץ/ מחפשת לי חיבוק חם בחיקו של איזה בר
למהול שמחה של חריפות בעצב החמוץ/ "אפשר מנה כפולה של וויסקי סאוור בלי סוכר?”
הקרח מתחמם והכוס שלי בוכה/ אוקטובר תמיד יישאר שלך
כל אוקטובר זה אותו סיפור/ מעמידה פנים שלא זז לי המחוג
עוד לא התחלנו תשנה וכבר נגמר כיפור?/ ואולי בגילנו כבר לא צריך לחגוג?
אבן מכוסה באהבה ובפרחים/ כולנו מסביב לא שוכחים לזכור
מזילים דמעה שקטה ועדיין מחייכים/ מספידים ת'קיץ, מייחלים לקור
אני חוזרת לבקבוק שישק(כ)ר לי בשמחה/ אוקטובר תמיד יישאר שלך