משה פרץ ואמיר דדון שרים בהתרגשות עצומה "עכשיו מרגיש חדש", על אדם שמצא את האור, אבל עדיין לא פתר את כל השאלות שיש לו. אז איך? אני לא מצאתי תשובות לחוסר הלוגיקה שבשיר. התקשיתי לחבר את התחושה ("מרגיש חדש") הזו עם חלקי השיר.
"אתה תהיה פה אחרי" שר פרץ, ונדמה כאילו הוא פונה לבורא, אבל מיד מתברר שלא – משום שלבורא לא יכולות להיות  שאלות. אז למי מיועדת הפניה? למי הוא מתכוון שיעבור את התהליך שהוא עצמו עובר – התחברות עם נשמתו, עם העצמי שלו?  הפניה הסתומה "אתה תהיה פה אחרי" – יכולה להתפרש כפניה אל בנו?   גם הימצאותה של האהובה ("מלא באור שלך") לא מקבלת ביטוי ולא מתפתחת לשום כיוון או מתקשרת לאיזושהי סיטואציה בשיר.
מה חבל שהכותב לא נשאר בקו קוהרנטי על בסיס שורה כמו "שכמו שהטבע נוצר מתחדש מעצמו/ אני חוזר אל נשמתי" (מזכיר את "כמו שהטבע רגיל להיות שלם עם עצמו" מהשיר "מחכה" של ריטה ועידן רייכל) ויצר טקסט לא בהיר בעליל.
אני אומר "חבל" כי המוסיקה בפני עצמה כולל הדואט עם אמיר דדון – יפה בקו המלודי שלה, במעברים, בשירה המתכוונת, אלא ששירת הנשמה של השניים  נשארת מנותקת ממשמעות ממוקדת.

*** סינגל חדש מפרויקט הדואטים של משה פרץ "מתוק מדבש"

משה פרץ ואמיר דדון עכשיו מרגיש חדש תסריט, בימוי והפקה: עוזי ג'ורג' -GP

אז מי היה כאן לפני/ שראה לילות כימים
שאת מה שכולם מתחילים בעצמם לגלות/ הוא הסתיר בין אלפי אותיות
אז מי היה כאן לפני/ שהפריד יבשות וימים/ שכמו שהטבע נוצר מתחדש מעצמו
אני חוזר אל נשמתי
עכשיו מרגיש חדש/ בין מלך במקדש/ בין דרכים מפותלות/ בין פחדים ושאלות
עכשיו מרגיש חדש/ מלא באור שלך/ מתעטף באהבה/ מקבל את התשובה
אתה תהיה פה אחרי/ ותשאל את אותן שאלות/ ותרצה להבין מה היה פה לפני שהיית
במעגל הנשמות
אז תעצום עיניים כבר/ ותנשום תתחבר לבפנים/ ותצעק את כל מה שרצית לצעוק תמיד
מה שכאב כל השנים
עכשיו מרגיש חדש/ בין מלך במקדש/ בין דרכים מפותלות/ בין פחדים ושאלות
עכשיו מרגיש חדש/ מלא באור שלך/ מתעטף באהבה/ מקבל את התשובה

משה פרץ פייסבוק