יש דברים שעוד לא סיפר לה. למשל? פתרונים למשה פרץ. מה כן? רק אלוהים יודע איך שברה לו את הלב. אבל בינתיים מסכים ש… תשקר לו שהכל בסדר, רק כדי שיתאפשר לספר לה איך ה"חיים שלו" הרסה "חיים שלמים".
במוזיקה המזרחית הישראלית יש לא מעט שירים שבהם הגבר מוצג כקורבן של אהבה, כמי שנפל שדוד אחר אישה יפה, נחשקת, אבל קרה, בוגדנית או בלתי מושגת. זה הצד ההפוך של המטבע: במקום האישה הפגועה – כאן הגבר הוא זה שמרגיש שנפגע, ננטש, או לא מובן.
בשירים האלה האישה נתפסת כמרכז הכוח – יפה, נחשקת, בלתי מושגת – בעוד הגבר, שלרוב מוצג בגבריות מסורתית בז’אנר, פתאום חשוף, פגיע, לפעמים אפילו על סף בכי. זה משחק מעניין של עמדות בין המינים.
פרץ לוקח את השיר למנגינה לוכדת לב בליווי פסנתר, סלסול מהנשמה, מעבר דרמטי.
לזכותו ייאמר שר רגש בעוצמות משכנעות, שבר לב באיזונים תזמורתיים נכונים, מהסוג שמכניע מאזינים שחוו שבר לב כתוצאה ממשבר יחסים, נטישת האהובה. המנגינה והעיבוד כמו גם קול הרגש מעצימים – ועדיין זה נשמע טקסט אהבה נכזבת חלש, צפוי עד סתמי, שבמוסיקה "מצילה" אותו.
משה פרץ חיים שלמים
חיים שלי נשברתי יש דברים שלא סיפרתי
תסתכלי לי בעיניים תשקרי לי בינתיים
שהשמש עוד זורחת מעלינו
והייתי בא אלייך
איך תמיד הייתי פתי למילים שלך
היית הפרח במדבר שלי , אמרת
ואז הלכת לי
את לקחת איתך חיים שלמים
שוב שריטות ושוב פחדים
אם יש מחר שאת לא כאן איך אפשר
להתמודד עם הכאב
שאת השארת כאן , אחרייך
רק אלוקים יודע איך שברת לי את הלב
סוף היום ואת שוב מתעוררת
חלומות הזיות את דופקת בדלת
נשבר לי
תראי את השמיים שלי בוכים מעלינו כשנשברנו
את לקחת איתך חיים שלמים
שוב שריטות ושוב פחדים
אם יש מחר שאת לא כאן איך אפשר
להתמודד עם הכאב
שאת השארת כאן , אחרייך
רק אלוקים יודע איך שברת לי את הלב
