משהו טוב מגיע מהז'אנר הים תיכוני, הגם שהמוסיקה היא יותר באזור הרומבה פלמנקו. צריך לזכור: אצלנו מעולם נוצר סגנון עממי מקורי. הרוב זה פופ  רב השפעות. העממיות האותנטית קיימת בטקסט. סוף סוף לא משהו מופרך על יחסים אלא סיפור מתוך מציאות מוכרת: היא מתקשרת לטחון לו במוח, כשהוא תקוע בפקק. לא יודעת מה היא רוצה מהחיים שלה. הוא מתעצבן, מאבד סבלנות מבלבול המוח שלה, במיוחד על רקע הבלגן מסביב ("ארץ בשיגעון")  מציע לה – תקשיבי לתחושות הבטן שלך, ואולי אז לא תתלבטי ותחזרי אלי.
המנגינה, הקצב והעיבוד הקלילים לא "עושים טרגדיה" מהעניין, אבל מצליחים לשדר את הנרטיב בצורה אמינה עם קריצה צינית. הקצב הלטיני מקושט יפה בניחוח חשמלית ים תיכונית מאלתרת. רצה שייכנס אויר? אז השיר הזה של מתן מימון פותח חלון שמחדיר משב אוויר קליל-רענן למתחם הפופ הים תיכוני המקומי.

תקוע בפקק את מתקשרת/ משהו קרה את מספרת/ זה טוב או זה רע/ את לא אומרת אני לא מבין אותך/ קצת מתעצבן ושוב עובר לי/ הרחוב כמו ישן או סתם נדמה לי
פותח חלון שייכנס קצת אויר אויר
פזמון:  דיי כלום לא מסתדר לך בלעדיי/ תאמרי שאת חוזרת לחיי עד מתי תחפשי תשובות/ דיי הניחי לנפשך זה לא כדאי/ הקשיבי לליבך הוא בוודאי תמיד יודע
רק הוא יודע
פותח עיתון קורא על ארץ בשיגעון / כמו אצלך דיבורים על שלום / מתי תשלימי איתי איתי
פזמון: דיי כלום לא מסתדר לך בלעדיי/ תאמרי שאת חוזרת לחיי עד מתי תחפשי תשובות/ דיי הניחי לנפשך זה לא כדאי/ הקשיבי לליבך הוא בוודאי תמיד יודע
רק הוא יודע