למה החיים צריכים לגרום לאהבה לבושש לבוא? נורית גלרון תוהה-מתגעגעת. ללב יש תפקיד ראשי בהסתבכות, בתשוקה. גלרון שומרת על קו ועל סגנון. אם לא שמעתם ממנה שיר חדש בשנים האחרונות, נדמה שלשיר כזה היא ציפתה. המילים והמנגינה מחזירים אל קווי מתאר ותיקים שלה – החיבור בין כמיהה ודכדוך. אם נבחן את השיר מול שירים אחרים ברפטואר  שלה – הוא מתאים יותר לרוח "אתה הרי יודע" מאשר ל"שיר אהבה" הקצבי, שבשניהם היא עוסקת באהבה.
גלרון יודעת לבחור שירים המתאימים לסגנון שירתה, שהייתי מגדיר כתשוקה מבוקרת – מהטון הטיפוסי דרך המנגינה המעודנת ועד ההפקה שעוטפת אותה באווירת תוגה. מבחינה זו – טעמה אינו משתנה, והיא ממתינה ליוצרים שיתאימו עצמם אליו. שיר שהוא עוד פינה אינטימית יפה ברפרטואר שלה.

נורית גלרון קורא לי לבוא

בשדה נטוש נטעתי את ביתי/ מאחורי עיר בטון, עיר נצורה
איך הלב הסתבך וכמה חיפשתי שם/ את שאהבה נפשי את ששלי
בין ריקוד לכאב לנגיעה/ מול הזמן השואל אם יש בי עוד כח…? קצת..?

עוד יום יבוא ואהובי אהיה ביתך, רק בוא אלי../ אני שומעת את הלב שלך קורא לי לבוא
ועד היום שאהובי אהיה ביתך, רק בוא אלי…/ אני שומעת את הלב שלך

בשדה נטוש נטעתי את ביתי/ אני חיפשתי מילים, חיכיתי שם
איך הלב התעקש למצוא בי עוד כח… קצת
עוד יום יבוא ואהובי אהיה ביתך, רק בוא אלי../ אני שומעת את הלב שלך קורא לי לבוא
ועד היום שאהובי אהיה ביתך, רק בוא אלי…/ אני שומעת את הלב שלך
בכל יום אחכה שיבוא

נורית גלרון פייסבוק